מה מפחיד כל כך בכלכלה הסתדרותית

ב'ימינה' מתריעים ממה שמוגדר ככלכלה הסתדרותית בניצוחם של ראשי ההסתדרות לשעבר, השרים עמיר פרץ ואבי ניסנקורן. על משמעות המונח ומקור הדאגה שוחחנו עם הכלכלן ארז צדוק.

את דבריו פותח צדוק בקביעה לפיה למעשה "אין דבר כזה כלכלה הסתדרותית, כלכלת אחדות שעליה מדבר השר כץ או כלכלה אנושית שעליה מדבר עמיר פרץ. יש כלכלה קפיטליסטית וכלכלה סוציאליסטית ולמרות זאת כולם זורקים שמות לאוויר".

"בימינה מודאגים וגם באגף הליבראלי של הליכוד מודאגים ובצדק. אנחנו מדברים על אבטלה של למעלה משמונה אחוזים. בסוף 21' צפויה אבטלה של 5.5 אחוזים כלומר גם אחרי ההתאוששות האבטלה תהיה גבוהה יותר מכפי שנכנסנו למשבר הזה והשאלה היא איך מחזירים אנשים למעגל העבודה", מסביר צדוק ופורט את שתי השיטות זו מול זו:

"יש כאן שתי גישות. האחת היא של המודאגים מגישת פרץ ניסנקורן ושמולי ולפיה צריך לייעל את המשק ולתת לעסקים ולמפעלים לעבוד בלי תחרות. בירוקרטיה מונעת את זה. ניסנקורן פרץ ושמולי סבורים שצריך לאפשר למפעלים לעבוד בלי תחרות, נעלה את המכסים על היבוא, לדוגמה על חומרי הבסיס למלט מה שבפועל ייקר את המלט משמעותית ומתוך כך ייקר את הדירות, וכך גם רוצים להחזיר מכסים על החמאה".

על ההיגיון שמאחורי תפיסת עמיר פרץ וניסנקורן, אומר צדוק: "ההיגיון אומר שאם נעלה מכסים על ייבוא נקטין תחרות למפעלים הישראלים שיוכלו להעסיק יותר עובדים, אבל בכך יוצרים סוג של מפלצת, כי אם לא תהיה תחרות למפעלים הישראלים המחירים יעלו, ואז אולי תעסיק עוד כמה עובדים בטווח הקצר אבל המחירים יעלו ויוקר המחיה יעלה. בנוסף, כשאין תחרות המפעלים לא מתייעלים ולא עובדים נכון כלכלית, עסקים עובדים מיותרים ואנחנו חוזרים אחורה לסוציאליזם ולקומוניזם. כשמפעל פועל ללא תחרות אין לו עניין להתייעל וחוזרים למשק סגור והכלכלה נפגעת".

"למי זה טוב? זה לא טוב לאזרחי ישראל כי יוקר המחיה יעלה. זה טוב לוועדים הגדולים", קובע צדוק וחוזר לדוגמת המלט: "כשמעלים מכסים על המלט מפעל המלט הישראלי הוא ללא תחרות, אבל האם מגדילים בכך את היצע הדירות? לא, כי בונים את אותו מספר דירות. בכך מזיקים רק לישראלים שיקנו דירות יותר ביוקר. ככה עוזרים רק למפעל המלט ולוועד העובדים שלו. הכלכלה ההסתדרותית תעזור לוועדי עובדים, לעסקים לא יעילים ללא תחרות. זה נורא ואיום".

ממשיך צדוק וקובע כי "הדרך שבא צריכים להחזיר את המשק לצמיחה ועובדים לעבודה היא לתת לעסקים לעבוד עם מינימום של בירוקרטיה, לתת להם לצמוח ולהקל עליהם ובנוסף להזרים להם כסף. צריך לתת פחות מענקים, בניגוד למה שחושבים עמיר פרץ וחבריו. הם שוכחים שמי שמממן את המענקים הללו הם אזרחי ישראל ולישראל אין יכולת לתת מענקים לכולם ולבחון מי צריך וכמה. אין אפשרות לעשות זאת בפרק זמן סביר".

לעומת זאת, הזרמת הכספים אותה רואה צדוק כיעילה ונצרכת היא דרך מענקי פיצוי ומענקי החזרת עובדים, אם כי בהקשר זה הוא מבקר את ההחלטה להעניק מענקי החזרת עובדים דווקא למי שהוציא עובדים לחל"ת למשך תקופה ארוכה יותר, במקום לתגמל את אותם שחרקו שיניים והחזיקו בעובדיהם גם בתקופה הקשה.

עוד הוא מוסיף ומציין כי "בנקים יכולים לתת הלוואות בערבות מדינה. המדינה צריכה להעלות את ערבות המדינה ל-85 ו-90 אחוז וכך יוכלו לתת הלוואות גם לעסקים בסיכון גבוה. כך גם מסייעים מיידית לעסקים ומצד שני הבנקים יגבו את החזר ההלוואות מהעסקים ומי שלא יוכל לשלם רק אז הערבות תיכנס לתוקף. כך ייווצר מנגנון שבו לא כולם מקבלים את מענק המדינה".

"צריך לאפשר לעסקים לעשות את מה שהם הכי יודעים לעשות. עמיר פרץ ואיציק שמולי ובכלל מפלגת העבודה הגישו תכנית כלכלית לבניית 200 אלף דירות לאזרחים ותשכיר אותם, כלומר שהמדינה תהיה הבעלים של הדירות. זה חזרה למשק קומוניסטי תוך ביטול הקבלנים. מודיעים להם שהם לא יזמים ולא עושים כלום. זה הזוי. המשמעות של 'המדינה תבנה' היא מינויים, מקורבים שמקבלים חתיכות גדולות מהעוגה ושחיתויות. המדינה לא יודעת לנהל עסקים כי אין לה תחרות. ימונו אנשים לא מוכשרים אלא מקורבים, העבודה תהיה באיכות גרועה, תהיה כאן שחיתות וזו הכלכלה ההסתדרותית. עסק יעיל זה כשיש תחרות".

באשר להתנהלות הצפויה בממשלה מעריך ארז צדוק כי שרידותה הכלכלית של הממשלה לא תאריך ימים: "יש כאן מאבק פוליטי ואני לא רואה את הממשלה הזו שורדת מבחינה כלכלית. יהיה לה קל לשרוד מדינית וביטחונית ולא כלכלית. הליבראלים בליכוד לוחצים על הח"כים שלא לוותר ולעמוד מול הצד השמאלי, ויש את שר האוצר שנמצא באמצע בין החובה לשתף פעולה עם ניסנקורן פרץ ושמולי לבין הלחצים מבית. ראש הממשלה יצטרך לקבל החלטות לאיזה צד הוא הולך והצד השני יישאר מאוכזב".