תלמדו מיהדות ארה"ב: דרוש מודל פדרציות בישראל

הקורונה היכתה בעמותות ובארגונים החברתיים בישראל • הפתרון מחייב מעבר למתכונת חירום • זה הזמן לאגם משאבים ולהקים קואליציות

הקורונה והמשבר הכלכלי הכו בעוצמה בעמותות ובארגונים החברתיים בישראל. אלה ספגו פגיעה קשה בתרומות ובתקציבים, תוך שהם נאלצים לפטר או להוציא עשרות אלפי עובדים לחל"ת. לפי  נתוני המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב, שעות המתנדבים בענף צנחו ב-35% לצד צניחה דרמטית בהיקפי התרומות, וזאת חרף עלייה בביקוש לשירותים ותוכניות שמספקות העמותות. מדובר בלא פחות ממשבר קיומי, אשר המגזר השלישי יצליח לשרוד אותו רק אם יחשוב בתעוזה מחוץ לקופסא.

הפתרון מחייב מעבר למתכונת חירום, הכוללת רכיב של ריכוז ותיאום תגובת הפילנתרופיה הפרטית והקהילתית בישראל. במקום להוסיף ולפעול כל ארגון בנפרד, עם תיאום מינימאלי בין הארגונים, זה הזמן לאגם משאבים ולהקים קואליציות. אין הכוונה רק לפורומים שיקדמו אינטרסים משותפים מול הממשלה והרגולציה – כאלה כבר קיימים, אלא להתארגנויות שירכזו וינווטו את גיוס המשאבים מבית ומחו"ל, ויאפשרו את חלוקתם האפקטיבית.

מודל הפדרציות היהודיות שבארצות הברית הוא דוגמא להצלחה שבשיטת עבודה כזו בעיתות חירום. הפדרציות מאגדות תחתן למעלה מ-140 ארגונים מקומיים ויותר מ-300 רשתות הפועלות בקהילה. ההתאגדות תחת ארגוני מטרייה מאפשרת לגייס מיליארדי דולרים בשנה מקרב תורמים מרכזיים בקהילה, ואז להקצות אותם לעמותות המספקות שירותים עבור אותה קהילה בתחומים כגון חינוך, רווחה ובריאות. חלק מהתרומות מועבר גם לישראל לצורך תמיכה בארגוני המגזר השלישי ולקהילות יהודיות במרכז ומזרח אירופה. בעוד שבימים כתיקונם קיימת ביקורת על התנהלותם השוטפת של הפדרציות, הן ידועות בהתנהלותן היעילה, המהירה והמיטבית במצבי חירום מקומיים ובין לאומיים.     

ואמנם, בשבועות האחרונים עברו הפדרציות בארה"ב לפעול במתכונת חירום. ארגון הגג של הפדרציות גיבש קואליציה התומכת ביותר מ-1000 ארגונים קהילתיים סביב צרכי הקורונה. בניו יורק, שם משתוללת המגפה, גייסה הפדרציה המקומית יותר מ-24 מיליוני דולרים, ובערים כמו פילדלפיה, דנבר, בוסטון, בולטימור, שיקגו וסאן פרנסיסקו הוקמו מגביות חירום. אלה גייסו תרומות מקרנות משפחתיות ומקרנות תאגידיות, וסייעו בטיפול רפואי, במזון, בטכנולוגיה לעבודה וללימודים מרחוק, ובהלוואות לטווח קצר. לאחרונה, ארגון הגג של הפדרציות חבר לשבע קרנות משפחתיות בהקמת קרן חירום בהיקף של למעלה מ-90 מיליוני דולרים כדי לסייע לארגונים יהודיים אשר נפגעו כלכלית במשבר. וכאילו אין די בכך, הרי שחלק מהמשאבים שגייסו הפדרציות הופנו גם לסיוע ברחבי ארה"ב, מחוץ לקהילות היהודיות, לישראל ולקהילות היהודיות באירופה.

מהלכים אלה הוכיחו כי המוסדות הוותיקים של הפילנתרופיה היהודית עדיין רלוונטיים, למרות הזדקנות התורמים, מערכת קבלת ההחלטות הסגורה, והדעיכה בהיקפי התרומות בשלושת העשורים האחרונים. למעשה, ההתגייסות המוצלחת במשבר הקורונה נתנה מענה לביקורת שנשמעה בשנים האחרונות, ולפיה מוסדות הפילנתרופיה מתפקדים כמועדונים סגורים, ללא קשר אמיתי עם הקהילה וללא ייצוג שוויוני לאוכלוסיות מגוונות. והנה, דווקא עם פרוץ המשבר התגלו המוסדות הללו במלוא עוצמתם כאשר הם מרכיבים מנגנון יעיל לסיפוק צרכים מקומיים בקרב כל חלקי הקהילה היהודית. עבור הפדרציות היהודיות, משבר הקורונה חובה בתוכו הזדמנות ליישם מודל השתתפותי ומייצג ביום שאחרי. זוהי הזדמנות לטפח מנהיגות המבטיחה גיוון וייצוג, להרחיב את הקשר השוטף עם מקבלי השירותים ועם הקהילה באמצעות פעולת שטח ובאמצעות הרשתות החברתיות, ולבסס יחסי אמון עם ספקים ועם שותפים אסטרטגיים.

ברוח המודל האמריקאי, התגייסות החירום בעת הקורונה היא אפוא הזדמנות עבור הפילנתרופיה בישראל וארגוני המגזר השלישי להדק את שיתוף הפעולה וליישם מנגנוני חירום יעילים ומיטביים שיוכחו עם שרידותו של המגזר השלישי ביום שאחרי. אם הקרנות הפרטיות והקהילתיות יאמצו את המודל של התארגנות משותפת תחת מנגנון מרכזי בעיתות חירום, ושל התמקדות בקהילות מקומיות (לדוגמא, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית), הן עשויות לגלות כי האמון הציבורי כלפיהן ביום שאחרי רק גדל. מהלך כזה עשוי לשרת אותן היטב בעשייה הפילנתרופית שלהן ביום שאחרי באמצעות הגברת היעילות המגזרית והבין מגזרית. בסוף עוד ניווכח, שמעז יצא מתוק.

ג'יי רודרמן הוא נשיא קרן משפחת רודרמן. ד"ר שאול בר נסים היא סמנכ"לית הקרן בארצות הברית ומומחית לחקר הפילנתרופיה היהודית.