מים, מים בששון

הסגר מאחורינו, שמורות הטבע נפתחו ומזג האוויר קיצי • הצעות לטיולי מים צוננים בחג השבועות, מהצפון עד הדרום

האביב הארוך והגשום, שבו בילינו בעיקר ספונים בבית בשל סגר הקורונה, נגמר באבחה אחת, לוהטת וארוכה של גל חום קיצוני. כעת, הטבע מציב בפנינו פרדוקס: מצד אחד, שמורות הטבע פתוחות וההנחיות מאפשרות ואף ממליצות על פעילות מחוץ לבית. מצד אחר, מזג האוויר וגובה המעלות מצביעים לנו שכדאי, אולי, להישאר בבית, עם המזגן.

אז מה הפתרון למי שצמאים לקצת טבע, ירוק בעיניים, או לפעילות מהנה עם הילדים בלי להסתכן במכות חום ובהתייבשות? התשובה היא טיולי מים, הליכה קצרה בחיק הטבע שכוללת שכשוך, אולי אפילו קצת שחייה, מנוחה בצל וחזרה לרכב הממוזג.

ארץ ישראל מנוקדת לאורכה ולרוחבה בפינות חמד שמאפשרות גם למטיילים הלא מתורגלים גישה למים צוננים, לצל עצים מרגיע ולקולות ולריחות של טבע ים־תיכוני. למרבה המזל, עונת הגשמים האחרונה היתה ארוכה וברוכה, והותירה את הנחלים, את המעיינות ואת הבריכות שופעים במים, למרות החום העז.

כל מה שצריך זה לארוז ארוחה קלילה (בכל זאת, רוב המסעדות ומזנוני הדרכים עדיין סגורים), להצטייד בשפע של מי שתייה, בביגוד נוח שמתאים גם להליכה קצרה וגם לשכשוך במים, בכובע ובמסיכה לפנים (אנחנו עדיין כפופים להנחיות הקורונה), להיכנס לרכב ולמצוא את מקווה המים הקרוב למקום מגוריכם.

כדי שלא תצטרכו להתמודד עם המבחר המבלבל, אספנו לכם כמה פינות חמד, מדרומה עד צפונה של הארץ.

"הים של מצפה"

מים חיים בלב המדבר

מי שאוהבים את נופי המדבר, או מתגוררים בדרום ומחפשים טיול קצרצר סביב מקור מים, יוכלו למצוא אותו במכתש רמון. לצד הוד הקדומים המהמם של המכתש, חולות צבעוניים וחי וצומח מדברי, מסתתרות בו גם נקודות רטובות שבהן אפשר לעצור להשתכשכות קצרה במים קרירים.

חניון "מים, אבן ורוח" ניצב בסמוך למחצבה נטושה, שמתמלאת בכל חורף במי גשמים. החניון נמצא על כביש 40, מדרום למצפה רמון, וכל מה שצריך על מנת להגיע למקווה המים הקטן, הוא לרדת מהחניון בסדרת מדרגות אבן נוחות.

המים אינם עמוקים, אך בהיעדר שירותי הצלה במקום, עדיף להסתפק בשכשוך קצר. אפשר גם לאסוף קצת חולות צבעוניים בצבעים מהפנטים, שנמצאים בסביבת החניון, למטרות פעילות עם הילדים. המקום, שזכה בפי המקומיים לכינוי "הים של מצפה", עלול להיות מעט צפוף בשבתות ובחגים. חשוב לזכור: באתר אין צל של ממש, ובשעות הצהריים יכול להיות שם חם מאוד. לכן עדיף להגיע בשעות הבוקר או הערב המוקדמות.

שני קילומטרים דרומה מהחניון, על כביש 40, נמצאת הפנייה לגן לאומי "צבעי מכתש רמון". הדרך המובילה לגן היא דרך עפר מסודרת באורך כשישה קילומטרים, שמתאימה לכל סוגי הרכב.

מדובר בגן לאומי חדש, שנחנך רק בשנה שעברה ומציע מסלול טיול בנופים הגיאולוגיים של המכתש. לא רחוק מהכניסה לאתר נמצאות מחצבות ישנות, שפעלו במקום עד לפני כ־20 שנה, ובמהלך החורף מתמלאות במים. התוצאה המרהיבה היא אגמים קטנים בשלל צבעים. הרחצה במקום אסורה, אבל אפשר להכניס רגליים למים.

עין אלון

מעיין על הכרמל הירוק

רכס הרי הכרמל, על יערותיו המוריקים, הוא מראה נפלא לפתוח בו טיול ביום חם, וטבילה בבריכה של מים צוננים היא המשך מתבקש לפתיחה שכזו. המעיין נמצא לא הרחק מהיישוב בית אורן, לאחר פנייה ימינה למגיעים מדרום, על כביש 721. במקום חניון גדול וחורש אלונים יפהפה, במרחק הליכה קצר של חמש דקות מהחניון.

מי שלא מעוניינים במסלול הליכה ארוך, יכולים להגיע מצומת דמון בשביל הכחול לנחל אלון. הולכים במורד הנחל עד שהשביל הירוק חוצה את ערוץ הנחל, ולאחר כקילומטר של הליכה מגיעים לעין אלון.

המעיין נמצא בערוץ נחל אלון, שעובר בתוך חורש ים־תיכוני מרשים. במקום שתי נביעות המתנקזות לבריכת בטון גדולה, שנבנתה על ידי משפחה מקומית בתקופת המנדט הבריטי, כשהאזור שימש מרכז של תעשיית טבק. המים בבריכה רדודים מדי לשחייה, אך נהדרים לשכשוך ומושלמים לילדים קטנים, שיכולים בקלות לעמוד בהם. לחובבי הארכיאולוגיה, במקום נמצאים גם שרידים של טחנת קמח מהתקופה הצלבנית.

עין שריג

פנינה רטובה בלב ההרים

למי שמתגוררים בבירה ומעוניינים בטבילה במי מעיין קרירים לא רחוק מהבית, עין שריג הוא אחת הבחירות הטובות ביותר משפע המעיינות שמציעים הרי ירושלים. עין שריג הוא אחד מכמה מעיינות באזור, שזכו לכינוי "ציר המעיינות", הגישה אליו נוחה, ומים קרירים נובעים בו כל השנה.

ההגעה למקום פשוטה: נוסעים לכיוון היישוב אבן ספיר. כ־600 מטרים לאחר הפנייה דרומה מכביש 396, שעובר מתחת למרכז הרפואי עין כרם, מגיעים לעיקול בכביש שהופך לדרך עפר. דרך העפר מתרחבת לחניון, ושם אפשר לחנות, במרחק לא רב מהמעיין. מהחניון יש לעלות על המסלול המסומן בירוק, ולאחר הליכה קצרה של כ־100 מטרים, קבוצת עצים גדולה תסגיר את מיקומו של המעיין.

עין שריג הוא נִקבה מימי קדם, ששימשה להגברת זרימת מי המעיין לצורך גידולים חקלאיים. המעיין מתנקז לבריכה לא גדולה, שעומקה 70 סנטימטרים, והיא מושלמת לשכשוך ביום קיצי. במקום עצי נוי ועצי פרי שניתן לשבת בצילם וליהנות מארוחה קלה, משל הייתם רועה תנ"כי עייף ביום שרבי.

ממזרח וממערב, על "ציר המעיינות", נמצאים גם עין תמר, עין עוזי ועין חנדק. בשל הגשמים העזים במהלך החורף, רוב המעיינות שופעים, ואפשר לצעוד ב"ציר המעיינות" כולו, מחורבת סעדים לעין חנדק. עם זאת, רצוי לבחור ביום שבו עומס החום לא כבד מדי, שכן מדובר בהליכה רבה שיכולה להיות גם מאתגרת.

נחל הקיבוצים

מסלול קצרצר וקריר

בקעת בית שאן יכולה להיות מקום שבו השמש קופחת, גם לא בשיאו של שרב קיצי. אך שפע המים באזור הפך את עמק המעיינות הלוהט למקום מושלם לטיול התקררות והתרעננות.

"בריכת הקיבוצים" שבנחל הקיבוצים היא אתר נהדר למי שהצפיפות והדוחק ב"גן השלושה" הסמוך גדולים עליהם, וגם למי שמעוניינים במסלול הליכה קצרצר בתוך נחל שמימיו קרים וזורמים.

אפשר להשאיר את הרכב בחניון נחל הקיבוצים, בסמוך למתחם גן השלושה, להיכנס למתחם השמורה ולפנות ימינה, לעבור דרך השער ולהמשיך על שביל עפר. לא רחוק משם זורם הנחל, ואפשר ללכת על שביל העפר הסמוך לו. לאחר קצת יותר מחצי קילומטר חוצה את הנחל שביל, ו־200 מטרים אחריו יש שביל נוסף, שממנו ניתן להיכנס לנחל עצמו ולהמשיך בהליכה במים, עד לבריכה.

מי שמעוניינים רק בגיחה חטופה למקור מים, יכולים להתפנק בשחייה בבריכה או בפיקניק בגן שצמוד אליה, שם תמצאו עצי צל, פינות ישיבה וברזי מים לשתייה. אפשר גם לחנות בסמוך לבריכה.

נחל בצת

יופי גלילי

נחל בצת הוא הנחל הצפוני ביותר בישראל הזורם אל הים התיכון ואחד היפים בגליל המערבי. בניגוד לאחיו הגדול, נחל כזיב, נחל בצת מוכר קצת פחות למטיילים, בעיקר בשל העובדה שהמעיינות שהזינו אותו החלו להתייבש בתחילת שנות האלפיים בשל שאיבה מוגברת מהאקוויפר.

בשנת 2002 החלה חברת מקורות להזרים מים לאפיק הנחל בכמות הולכת וגדלה, וכעת, בכמה מאות מטרים ממסלול הנחל המים זורמים באופן קבוע. בניגוד להמלצות הקודמות, מסלול שמורת נחל בצת דורש הליכה משמעותית, אך הוא מותאם למשפחות ורובו באזור מוצל ונעים.

המסלול אינו מעגלי, מה שדורש התארגנות בהתאם. תחילת המסלול בחניון הסמוך ליישוב גרנות הגליל ולנחל שרך. החניון נמצא בקצה דרך עפר, 100 מטרים ממסעף גרנות הגליל. יש לצעוד במסלול המסומן בכחול לאורך נחל שרך, ואפשר גם לעצור במערת שרך - מערת נטיפים המשמשת בית לעטלפי חרקים. שימו לב: סיור במערה מצריך פנס, וחלקים ממנה אינם מותאמים לילדים או למטיילים לא מנוסים.

התחנה הבאה במסלול היא מעיינות כרכרה - המעיינות שמזינים את המקטע של נחל בצת שבו מצוי המסלול. מנקודה זו ערוץ הנחל שופע זרימה, ומאחר שמדובר במי שתייה, אפשר גם לטבול בהם. בנקודות מסוימות המים נקווים לבריכות שכשוך קטנות.

שאר ההליכה במסלול היא נוחה, בצל שיחי הרדוף גדולים ועצי דולב. לקראת סיום חולפים על פני הבריכה הגדולה ששימשה בעבר את מתקן השאיבה באזור. אחריה, בצומת השבילים בין השביל הכחול לשביל השחור, יש לעלות על השביל השחור, ומשם להמשיך לכיוון קיבוץ אילון, לסוף המסלול.