מלחמת הזהויות

רק לפני שבוע ציינו חמישים ושלוש שנים לניצחון במלחמת ששת הימים ולחזרתו של העם היהודי למקומות שבהם עוצבה דמותו, אך מתברר שהקרב על איחודה של ירושלים לא הסתיים בניצחון הצבאי ובשחרור הרובע היהודי. המערכה נמשכת גם היום, כאשר מדינות זרות רוצות להפריד מהעיר את השכונות המזרחיות ולקבוע אותן כבירת המדינה הפלשתינית, לצד ניסיונות לקעקע בכל דרך את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבירתו.

מחקר חדש שערך ארגון NGO Monitor חושף כי סכומי כסף משמעותיים המועברים מהאיחוד האירופי לעמותות שמאל הפועלות בין היתר בירושלים, מיועדים "לשמור על אורח החיים הפלשתיני במזרח ירושלים הכבושה" - כך על פי מסמכים רשמיים של האיחוד שחושף המחקר.

הארגונים הישראליים 'עמק שווה' ו'המוקד להגנת הפרט' מתמקדים רבות בסוגיות הקשורות לחיים במזרח ירושלים, הן בהיבט של יחס הרשויות הישראליות כלפי התושבים והן בשאלות של פיתוח העיר. בשנת 2018 העניק האיחוד האירופי 300 אלף דולר לשני הארגונים הללו לפרויקט משותף בין ינואר 2018 למרץ 2020.

הכסף הגדול שהזרימו מאירופה, לא הלך לפח. הארגונים הישראליים שקיבלו אותו הוכיחו במשך השנים פעילות נמרצת, שמטרתה לקעקע את הקשר הישראלי למזרח ירושלים ולקבע את הזהות הפלשתינית של האזור. במרץ 2016 התראיין גדעון סולימאני, רכז שטח בארגון עמק שווה, לסרטון שטוען כי מדינת ישראל חופרת מנהרות מתחת למסגד אל־אקצא. לדבריו של סולימאני, "הם חופרים שם, יגיעו לאיזו מנהרה, תעלה עתיקה, ייכנסו מתחת ויגיעו מתחת לאל־אקצא". בסרטון מתראיין גם ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ראאד סלאח, המזהיר מפני "המתקפה הציונית" על אל־אקצא.

בשנים שבהן נשענו עמק שווה והמוקד להגנת הפרט על המענק האירופי, ביקשו שניהם להעסיק דובר משותף. כחלק מדרישות התפקיד, הדובר נדרש ל"היכרות מעמיקה עם מצב זכויות האדם בשטחים והמצב הפוליטי במזרח ירושלים".

ב־29 במרץ 2019 הארגונים קיימו "סיור מיוחד" עבור הציבור הרחב, יחד עם 'עיר עמים' והאגודה לזכויות האזרח. הסיור התמקד ב"ארבע נקודות מבט על חיי היומיום של תושבי ירושלים המזרחית". בין היתר, כך על פי תוכנית הסיור, "הכפר סילואן, והחיים לצד האתר הארכיאולוגי 'עיר דוד'. כיצד חפירה ארכיאולוגית והכרזה על גן לאומי משפיעים על חיי התושבים?" ו"שייח' ג'ראח - שם נכיר מקרוב את המאבק על הבתים והליכי הוצאות הפלשתינים מבתיהם". כמו כן הסיור עסק ב"משרד הפנים שבוואדי ג'וז, שם ננסה להבין את הבירוקרטיה הדרקונית של משרד הפנים ומעמד תושבות הקבע וההשפעה של מצב זה על חיי התושבים".

ליהודים אסור לחפור

באפריל 2019 הוציא עמק שווה דוח בן 29 עמודים בשם "עמוק באדמה - איך קוברים את העבר של האחר?". הפרסום יצא חוצץ נגד יוזמות ארכיאולוגיות ישראליות, הן בקרבת העיר העתיקה בירושלים והן באזורי יהודה ושומרון, בטענה שאלו פוגעות באוכלוסייה הפלשתינית ו"מפרות את זכות המורשת שלהם". בין היתר עמק שווה טוען כי "פעמים רבות הארכיאולוגיה מנוצלת כמעט במוצהר למחיקת זהותם ושייכותם של תושבי ירושלים המזרחית והפלשתינים בכלל". בין היתר, הדוח תוקף מיזמים ארכיאולוגיים בעיר דוד ובעוד מקומות בקרבת העיר העתיקה.

עמק שווה עוקב באופן מדויק אחר כל התפתחות באזור האגן הקדוש בירושלים, והוציא 12 פרסומים בנושא מאז קבלת המענק ב־2018. בין יתר הפעילויות של הארגון בנושא ירושלים הגיש עמק שווה התנגדות רשמית לתוכנית בניית רכבל באזור העיר העתיקה, מקיים חוגי בית בנושא הרכבל, ופעילות וסיורים בנושא מזרח ירושלים לציבור הרחב. באוקטובר 2018 הארגון עתר לבג"ץ נגד רשות הטבע והגנים בגין מניעת כניסת תושבי סילוואן למעיין הגיחון בשבתות וחגים. כל הפעילות הענפה הזאת ממומנת ישירות על ידי האיחוד האירופי.

המענק האירופי כאמור ייעד את הכסף להגנה על "אורח החיים הפלשתיני במזרח ירושלים הכבושה", משפט שטומן בחובו משמעות קריטית במאבק על אחדות העיר. המטרה הזו היא התנגחות מוצהרת במדיניות ובפעולות של עיריית ירושלים ומדינת ישראל. כך, למשל, בתחום החינוך: עיריית ירושלים וגורמי החינוך בה משקיעים מאמצים רבים להעביר את תלמידי בתי הספר במזרח ירושלים ממוסדות של האו"ם - שם מטיפים לשנאת ישראל ולטרור - לבתי ספר רשמיים של העירייה, שבהם יוכלו התלמידים לקבל כלים להשתלבות בחברה ולהתחנך ללא ערכי אלימות. מאבק הגישות הזה בא לידי ביטוי בכל התחומים, עד רמת שירותי הביוב והחשמל.

"גאים בשיתופי הפעולה עם מדינות"

בעיריית ירושלים הבעיה מוכרת. סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך חגית משה אומרת בשיחה עם 'בשבע': "ארגוני שמאל ופעילי זכויות אדם פועלים במימון זר ובמרץ רב כדי שתושבי מזרח ירושלים יהיו פליטים, עניים ומסכנים, כי המסכנות הזאת משרתת את האג'נדה שלהם. תושבי ירושלים הערבים מקבלים שירות מיטבי מהעירייה וזכויות מלאות כמו כל תושב אחר.

"יש לנגד עינינו התערבות בוטה מצד מדינות שאין להן שום קשר לזכויות פלשתינים וזכויות אדם ולא לירושלים ולנעשה בה. הם מנסים להחליש את מדינת ישראל דרך כסף חיצוני. זוהי אנטישמיות חדשה, פשוטו כמשמעו. מדינות שלא הצליחו לעשות מה שזממו בשואה - ממשיכות לעשות זאת עכשיו, אם לא בהשמדת העם היהודה אז בפגיעה בחוסנה ובעוצמתה של מדינת ישראל, שבלעדיה אין קיום כיום לעם ישראל. אותם ארגונים מתערבים בבחירות, משפיעים על תהליכים בתוך החברה הישראלית וגם מנסים להבעיר את השטח".

משה מספרת כי בעשייתה בעיריית ירושלים היא וחלק מחבריה למועצת העיר עושים מאמץ להימנע מקשר עם גופים הנשענים על מימון זר, כדי לא לתת דריסת רגל לכסף המיועד למטרות פרו־פלשתיניות בתוך העירייה. "כנציגת ציבור אנחנו בודקים כל עמותה לפני שיוצרים איתה שיתופי פעולה או יוזמות משולבות. ברור לנו שיש קשר בין גופים כאלה ואחרים לעמותות במימון זר, וידוע לנו שהעמותות הללו מאוד רוצות להשפיע על החיים בירושלים, על אחדות העיר ועל הנעשה בה, ולכן כל עמותה שמקבלת מימון חיצוני לא זוכה לשיתוף פעולה מצידנו, ואני מצפה ומקווה שנוכל למגר את המעורבות שלהן כאן, שמנסה ליצור קוטביות והקצנה".

בארגון NGO monitor אומרים אחרי ניתוח הנתונים כי "כותרת המענק וכן גם ההחלטה לממן גופים בעלי אג'נדה פוליטית ברורה כמו הארגונים הללו, מוכיחות שוב את היחס של האיחוד האירופי לריבונות ישראל בירושלים".

מארגון עמק שווה נמסר בתגובה: "לירושלים היסטוריה עשירה של 4,000 שנה, הכוללת תקופות וסיפורים שונים. כחלק מהחברה האזרחית בירושלים, אנחנו ב'עמק שווה' פועלים לקדם ולשמר את המורשת הרב־תרבותית של העיר ואת זכויות המורשת של תושביה.

"בשנים האחרונות אנחנו עדים לפיתוח חסר תקדים והרסני של אגן העיר העתיקה הכולל גשרים, מנהרות, רכבלים ורכבות כדי לספר סיפור חד־ממדי ויהודי של העיר. מנגד אנחנו נתקלים בהזנחה ופגיעה באתרים ארכיאולוגיים באגן ההיסטורי של העיר. כך למשל נמנע מתושבי סילואן להגיע אל מעיין הגיחון, אתר קדוש לשלוש הדתות, וכנסיית הניאה, אחד מהאתרים המרשימים בעיר, עומדת מוזנחת וסגורה בפני הקהל.

"אנחנו גאים בשיתופי הפעולה שלנו עם מדינות דמוקרטיות בעולם שפועלות לשמר את העושר התרבותי של העיר והמורשת של כלל תושביה. מצער לגלות שיש כאלה בעיריית ירושלים שאינם רואים בשימור יופייה של העיר ועושרה אינטרס ישראלי, וחושבים שפגיעה בזכויות תושבי העיר הפלשתינים היא האינטרס הישראלי האמיתי".