האות שלי בתורה

הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן/ תורת החסידות

רבים בציבור הדתי־לאומי נוהרים בשנים האחרונות ללימוד תורת החסידות. מדפי הספרים בישיבות הסרוגות מורכבים לא רק ממסכתות בגמרא ומכתבי הרב קוק, אלא מעורבים בהם ספרי חסידויות גור, פיאסצנה, ברסלב וחב"ד.

אחד הנחשונים בשילוב התורות הללו הוא הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן. הרב שפירא למד בצעירותו בישיבות הציונות הדתית ששמות במוקד לימודי המחשבה את תורת הראי"ה קוק, אך תמיד אחז גם בלימוד החסידות, שאותו קיבל מהבית. "גדלתי בבית שלמדו בו הרבה חסידות. אצל אבי מורי למדתי את התורות המיוחדות שפתחו לי פתח לעולם הזה, כל הלך הרוח במשפחה היה סביב לימוד חסידות, סיפורים חסידיים ואווירה כזאת. אבא היה מבית של חב"ד, ובמרוצת השנים עסק לא מעט בספרי 'שפת אמת' של חסידות גור. בתקופה שבה גרנו בירושלים הייתה לנו היכרות עם חסידות תולדות אהרן".

כשהיה הרב שפירא בחור ישיבה, תורת החסידות הייתה הרבה פחות פופולרית בעולם הישיבות הדתי־לאומי. "היו תקופות שלא היה קל לעסוק בתורת החסידות. המערכת הישיבתית באותן שנים ודמויות מסוימות בתוכה התנגדו לעיסוק בתורות שהבאתי מהבית. עם השנים, ההתמודדות המרכזית בעיניי הייתה למצוא את בית המדרש שיכיל את האופנים השונים - גם את תורת הרב קוק וגם את החסידות, ועל זה עמלתי במשך שנים עם חברים ובמאמצים אישיים. לא היה לי רב שיעסוק בשני האופנים יחד. היה צריך רב שיֵדע להבדיל בין השיטות השונות, להבין את המחלוקות החריפות - וגם את נקודות ההקבלה וההסכמה. בסופו של דבר, גם לאבא היה ברור שאנו שייכים לתורת הרב קוק. אבא היה אומר לי: 'הרב קוק הוא הכי מעודכן מבחינת ההבנה האלוקית והרוחנית בהליכי ההיסטוריה, ואנחנו שותפים לפלא הבלתי נתפס של שיבת ציון'. מאוחר יותר למדתי חסידות אצל הרב יצחק גינזבורג, וגם אצל הרב יעקב אריאל, שבא גם הוא מבית חסידי. אחרי עמל רב בדיבוק חברים, בלימוד לעומק ובמאמץ כביר - אנחנו מצליחים היום להכניס את הרוח הזאת לבתי המדרש, עם כל המורכבויות שיש בכך. זה כבר הפך לשפה פשוטה שישנה בכל מקום ובכל בית מדרש".

הרב חגי לונדין/ תורת הרב קוק

ספריו של הרב חגי לונדין המבארים את כתבי הרב קוק הינם במידה רבה פתח עבור רבים לתורת הראי"ה באופן השווה לכל נפש, ולומדים בהם תלמידים רבים וממגזרים שונים.

"למרות שגדלתי בבית דתי־לאומי קלאסי בשכונת כפר גנים בפתח תקווה, לא הייתה לי היכרות עמוקה עם תורת הרב קוק. השם 'הרב קוק' היה מוכר לי מבני עקיבא וכדומה, אבל לא בצורה רצינית. כשהגעתי לישיבה הגבוהה בתור בחור בשיעור א', נדרשו לי כמה חודשים להבין בכלל שהיו שני 'הרב קוק' - הראי"ה והרב צבי יהודה זצ"ל, אבל עם הזמן השלמתי את הפער הזה ונחשפתי גם לספרים עצמם. כתבי הרב קוק כתובים בצורה פיוטית, מליצית ומורכבת, כי הם נכתבו בתקופת בן־יהודה, עם העברית שהייתה קיימת אז, ולבני דורנו באמת קשה יותר להבין אותה. מה שתפס אותי מאוד בתורה המיוחדת שלו הוא האופטימיות. יש הרבה ספרי הגות ורוח מזרמים שונים, כולם מרשימים ומעמיקים, אבל יש בהם לא פעם דגש על החושך, מבליטים את מה שצריך לתקן ומה שחסר. אצל הרב, גם כשלא מבינים בדיוק מה כתוב, ברור שיש מסר אחר - של תקווה, של אמונה, וזה מאוד משך אותי".

כבר כבחור צעיר שם לעצמו הרב לונדין למטרה להתאים ולהנגיש את הלימוד בספרי הראי"ה לכל מי שיחפוץ לדבוק בהם. "יום אחד נתקלתי במאמר מספר 'אורות' שמדבר על שני מושגים: אידיאה אלוקית ואידיאה לאומית. כדי לנסות להבין מה זה אומר, עברתי בין 20 אברכים מבוגרים ושאלתי אותם. כל אחד ניסה להסביר, אבל השתמש בעצמו בשפה של הרב קוק ולא ממש הבנתי. השפה הייתה מעורפלת. ואז קבעתי לעצמי משימה, שעשר שנים אחר כך התחלתי ליישם: לתרגם את כתבי הראי"ה באופן שרבים יוכלו להבין ולגשש דרכם בערפל השפה שלו.

"הדמות ששימשה לי השראה לתחילת הדרך הייתה הרב יוסף קלנר, שהוציא את 'מילון הראי"ה' ותיווך את המושגים לקורא. אבל הוא השאיר את המושגים ברוממות של הרב קוק, ואני ניסיתי לקחת את זה צעד אחד קדימה. המודל היה מה שעשו הרב קהתי, הרב שטיינזלץ ופרשנים נוספים בני זמננו. אני יודע שיש היום ביקורת על הספרים שהוצאתי, יש אומרים שיכולה להיות בכך הוזלה של הרב קוק, אבל אני מתפלל ומקווה שיצא מזה הרבה טוב. אני מקבל תגובות רבות מתלמידים צעירים, גם מאנשים חילונים או חרדים, שאומרים שהתרגומים האלה פתחו להם פתח לתורת הרב קוק.

"אדם חרדי התקשר אליי יום אחד ואמר שפגש באורות התשובה והוא לא הבין איך מנעו את זה ממנו עד היום. התורה נגישה לכולם, אין אפשרות להעמיד מנגנונים מלאכותיים. יש צמא אדיר לעולם רוחני פנימי וזה הולך וגובר, אנחנו יכולים להושיט יד למבקשים ולמחפשים ולעזור להם למצוא את מבוקשם".

הרבנית חנה הנקין, מייסדת וראש מדרשת נשמת ותוכנית יועצות ההלכה/ טהרת המשפחה

פניות רבות של נשים המבקשות להתייעץ עם אשת הלכה דווקא ולא עם רב, מגיעות מדי יום לקו הפתוח של מדרשת נשמת. מעבר לקו משיבות יועצות הלכה שעברו הכשרה מעמיקה ויסודית בתחומי ההלכה, הידע הרפואי הדרוש והבנת מצבה של האישה הפונה. מאות אלפי פניות קיבלו מענה בעשרים השנים האחרונות דרך קו הטלפון של המדרשה, יוזמה שהקימה ומנהלת הרבנית חנה הנקין יחד עם שותפיה ותלמידותיה.

"כשעלינו ארצה לפני קרוב לחמישים שנה, קבענו את מושבנו בבית שאן. רצינו להרגיש את ארץ ישראל, והחלטנו לגור שם שנה או שנתיים, שהפכו לעשר שנים. שם נשאבתי לנושא טהרת המשפחה. זה החל בערב שבת אחד, כשהגעתי למקווה והוא היה סגור, זה היה מוזר. הסבירו לי שהבלנית מבקשת מהנשים הטובלות להגיע לפני השקיעה כדי שתספיק להגיע לסעודת שבת עם המשפחה. היה לי ברור שביישוב כל כך מסורתי ודתי, שטהרת המשפחה - כמו כל המצוות - חשובה לו, לא יכול להיות מחדל כזה, ואם הוא קיים - ודאי יש עוד ליקויים. לקחתי איתי עוד שתי נשים מבית שאן שהנושא חשוב להן, והתחלנו לפעול בקרב הציבור. פנינו לשלושים גננות של גני הילדים באזור וביקשנו מהן להשתמש בגן עבור שיחות עם אימהות בנושא טהרת המשפחה. 28 מתוך 30 גני ילדים נרתמו לעזרתנו. הגננות הודיעו דרך הילדים על קיום השיחות, והתכנסנו אחת לכמה ימים בגן בשעות אחר הצהריים לשיחות עם הנשים. התוצאה הייתה מופלאה: משש טובלות לערב בממוצע, עלינו לעשרים נשים. המקוואות נראו מטופחים יותר, הייתה מודעות ונגישות רבה לנושא הטהרה".

גם מוקד הייעוץ ההלכתי לנשים נולד כתוצאה מפגישה מקרית. "מבית שאן עברנו לירושלים. יום אחד כשיצאתי מהבית, ראיתי חברה ושאלתי אותה לשלומה. היא החלה לבכות. שוחחנו והיא נפתחה בפניי ואמרה 'אתמול הייתי במקווה, וכבר היום יש לי בעיה. אנחנו ככה כבר חצי שנה, הכאב והפירוד גדולים וקשים מאוד'. היא הפנתה בכל פעם את שאלת הבגד לרב דרך בעלה, והרב פסק מה שפסק לפי מה שנשאל. השאלה לא הייתה צריכה להיות כל פעם על מקרה ספציפי, אלא אם יש דרך להתגבר על הבעיה. אמרתי לעצמי שאם האישה הזאת סובלת מזה, ודאי עוד נשים סובלות, וכדי שיהיה נוח לנשים לשאול ולברר, המענה צריך להיות נשי. באותו יום פניתי לרב יעקב ורהפטיג ושוחחנו על הבעיה במצב הקיים. הקמנו את המוקד הטלפוני שמפעילות נשים שהוכשרו לכך. נשים שעוברות את ההכשרה צריכות לעמוד בשלושה תנאים: 1. ראשית חכמה יראת ה' - קודם כול יראת שמיים. 2. יכולת לימוד גבוהה. 3. ברק בעיניים לרצות לעזור לנשים. מעבר לכך הכשרנו יועצות טהרה ברחבי הארץ בכל קהילה.

"קיבלנו למעלה מ־350,000 פניות מאז שהקו החם נפתח. היום יש לנו אתר בעברית, באנגלית, בצרפתית ובספרדית. אני לא משתמשת במילה פסיקה או הוראה כמו בשפה התורנית. הוראה זה לקחת הלכה ולהשליך אותה על סיטואציה, השוואה ממקום אחד למקום אחר והגעה להכרעה. אנחנו לא חותרים למקום הזה, אלא באים לתת מענה נשי־הלכתי לנשים".

הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה/ רפואה והלכה

כמעט כל זוג שומר מצוות, בין אם מהזרם הדתי־לאומי, החרדי או המסורתי, המתמודד עם בעיות פוריות, מכיר את הכתובת - מכון פוע"ה. קרוב למאה אלף ילדים באו לעולם בזכות פעילות המכון, העוסק בפתרונות הלכתיים בכל הקשור לסוגיות רפואיות. הרב מנחם בורשטיין, ראש המכון ור"מ בישיבת מרכז הרב, החל את הפעילות מביתו לבד. עם הזמן המקום הפך למעצמה של ממש.

"הרעיון של שילוב דברים בא מהבית", הוא מספר, "אבי היה ראש ישיבת בני עקיבא חדרה. הוא היה מקבל אליו שאלות הלכתיות רבות ונהניתי לראות אותו פוסק, שואל ומשיב. כתלמיד אצלו בישיבה, למדתי במגמה ריאלית שהייתה בשיתוף פעולה עם האקדמיה, ומשני העניינים נהניתי מאוד".

עם תום לימודיו בישיבה התיכונית עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב, והיה לתלמידם של הרב אברהם שפירא זצ"ל וכן של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. "כשנכנס הרב אליהו לתפקידו כרב הראשי לישראל, הוא ביקש שאעזור לו בכל הקשור לנושא טיפולי הפוריות. נעתרתי לבקשה ולמדתי לעומק את הנושא. נקטתי את שיטתו של הרב גריינמן מבני ברק, והבאתי כל שאלה להתייעצות גם בפני רופא. למדתי הלכות רפואה ופוריות על פי פסיקת הרב מרדכי אליהו, ונשענתי על מידע שלמדתי במגמה הריאלית. הייתי בא אליו הביתה עם כל מיני מקרים, או שהוא העביר אליי שאלות".

בהדרגה הורחבה הפעילות. עוד ועוד פניות הגיעו לפתחו של הרב בורשטיין, ומחסן הבית שלו הפך למכון הלכתי. בהמשך גויסה מזכירה לקבלת הפניות, וכן צורף רב נוסף. "כשהרב אליהו ראה שזה הופך למיזם רציני, הוא עזר לנו לגייס תרומות, להרחיב את הפעילות ולצאת אל הציבור הרחב. היום אנחנו שלושה־עשר רבנים שמסייעים לזוגות. הרב אליהו אמר לנו בשלב מסוים שלא נסתפק רק בלימוד ההלכות שלו, אלא שנלמד את כל השיטות ההלכתיות בתחום. הלכנו לכל הפוסקים הדתיים־לאומיים והחרדים, האשכנזים והספרדים, כדי שנוכל לעזור לכל אחד שיפנה אלינו על פי המסורת שלו. מבחינתי, לא יקרה שיבוא אליי זוג ולא יֵצא עם היכולת ההלכתית והרפואית להביא ילד לעולם. לפעמים ביום אחד אני עונה תשובות שונות על פי הרב עובדיה, הרב אליהו, חב"ד, הרב שטיינמן והרב אלישיב.

"הפעילות היא לא רק ליווי זוגות, אלא גם פיקוח במעבדות, מתן מענה הלכתי לסוגיות בבתי החולים, ולאחרונה הקמנו אגף בנושא קדושת החיים - פתרון בעיות הקשורות לניתוק ממכשירים, תרומת איברים וכד'. הרעיון הוא שכאשר נתקלים בבעיה, לא רק נותנים פתרון נקודתי, אלא מוצאים מענה כולל לכל מי שייתקל בבעיה הזו בעתיד".

הרב שבתי סבתו, ראש ישיבת נתיבות יוסף ומוסדות מצפה יריחו/ בקיאות בש"ס

רבים זכו ללמוד את הדף היומי בשיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, עוד הרבה לפני שהדף היומי הפך למושג פופולרי. הש"ס המוקלט הוא חלק משיטה שמנחיל הרב סבתו גם לתלמידיו, שמטרתה לימוד הש"ס באופן מהיר שיוצר היקף והספק רחב.

"אם אני בוחר רגע מכונן שבו החל המפעל הזה", משחזר הרב, "זה מתחיל בסוף שנה א' בישיבת מרכז הרב, כאשר לא הרגשתי מיצוי בלימוד והחלטתי להתגייס. ניגשתי לרב צבי יהודה לבקש את ברכתו. הוא שאל, 'מה אתה רוצה לעשות בצבא?', אמרתי שאהיה טייס. זה היה החלום. הוא הביט בי ואמר: 'אתה תהיה גדול בתורה'. במהלך השירות הצבאי התחלתי קורס טיס שלוש פעמים, אך בכל פעם לא המשכתי בשל בעיה רפואית, ועברתי לתפקיד חובש קרבי בתעלת סואץ.

"הרגע השני היה כאשר השתחררתי מהשירות וחזרתי למרכז הרב. בסוף אותה שנה שאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות בחיים. היו כל מיני מחשבות ופתאום הבריק בי רעיון: אם לומדי הדף היומי מסיימים את הש"ס בשבע שנים - למה שלא אלמד שבעה דפים ביום ואסיים בתוך שנה? כשהרהרתי ברעיון הזה, כל התוכניות והמחשבות שלי זזו הצידה.

"עם הזמן, כשהתחלתי ללמד בישיבת בית אל, לקחתי קבוצה של תלמידים והתחלנו ללמוד כל יום גמרא, עם שיעור אחד באורך ארבע שעות וחצי. השתדלנו להקיף בו כמה שיותר לימוד. יום אחד חשבתי שיש תלמידים שמדי פעם נאלצים להחסיר יום או יומיים, הרי הלימוד היה מדי יום ביומו, אז כדי שלא יישארו מאחור, ביקשתי מאחד התלמידים להקליט את השיעורים. השגתי קסטות מכל הבא ליד והקלטנו.

"באותו זמן תלמיד יקר שלנו איבד את אביו והצטער שבמהלך השבעה הוא מחסיר המון חומר, אז הוא הביא לנו טייפ להקלטה. בכך עשינו חסד ראשון עם התלמידים החולים, חסד שני עם הבחור האבל, והחסד השלישי היה עם תלמידים מירושלים שביקשו להעתיק את הקלטות כדי שיוכלו לשמוע גם. כך יצא מיזם שבנוי על חסד טהור. מדפים שלמים של קלטות עם שיעורי דף יומי וגמרא עבור מי שרוצה ללמוד ש"ס מוקלט בדרך או בעבודה. במרוצת השנים הקלטות הפכו לדיסקים, והדיסקים לדיסק און קי אחד שמכיל בתוכו שיעורים על כל הגמרא. כשאתה מתחיל משהו בחסד טהור, הוא מחזיק מעמד ונשאר לאורך זמן.

"כעבור עשר שנים לקחתי את הקבוצה הראשונה שלימדתי בקביעות והקמנו ישיבה תיכונית שתיתן מענה לנוער. ראיתי שהרבה נוער לא מתחבר ללימוד גמרא, אבל עם השיטה הזו הצלחנו ליצור חיבור. התלמידים הפכו לרבנים, הרבנים הקימו איתי גם את הישיבה הגבוהה וגרעינים תורניים. היום אנחנו במחזור השישי של תלמידים שהפכו לרבנים המלמדים תלמידים נוספים".

פרי עמל תורני נוסף של הרב סבתו הוא סדרת הספרים 'ותישאני רוח' - חידושים על פרשת השבוע והתנ"ך. "לפני כעשרים שנה בכיתי בדמעות בתפילה, אמרתי לקב"ה: 'שנים אני מלמד תלמידים ותלמידי תלמידים, מתי אזכה לעשות לביתי? מתי אחדש גם לעצמי בתורה?' התחלתי ללמוד תנ"ך מדי בוקר, מארבע בבוקר עד שש וחצי. בלי פרשנים ותוספות, קראתי את הפסוקים, ומאליהם עלו לי רעיונות וחידושים מתורה שלמדתי לאורך השנים. את הרעיונות חיברתי בכתב וזכיתי להוציא לאור את הסדרה".

הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון/ קבלה ופנימיות

על פניו, ישיבת ההסדר בראשון לציון מתנהלת כמו כל ישיבה אחרת: סדרי לימוד הכוללים גמרא, הלכה, פרשנים ראשונים ואחרונים, ספרי הרב קוק וכתבי אמונה והגות נוספים. אבל מעבר לשעות הלימוד מתקיים בישיבה אגף נוסף, שאינו מצוי בבתי המדרש הקלאסיים: לימודי קבלה ופנימיות התורה. את הלימוד מוביל ראש הישיבה, הרב שלמה לוי, שהחל לעסוק בלימוד תורת הנסתר כבחור ישיבה, ואת הדרך הזו הוא מנחיל לתלמידיו הנמצאים בעיניו מתאימים ללימוד זה.

"כשלמדתי בישיבת מרכז הרב בתור בחור צעיר, נחשפתי לספרי הרב קוק זצ"ל", מספר הרב לוי. "למדנו 'אורות התשובה', 'אורות התורה' ו'אגרות הראי"ה', והרגשתי איך מושפע אצלי המבוע הנִשמתי והיכולת להתחבר לכתבים אלו. כתבי הרב קוק מבוססים כמובן על תורת הנגלה, נשענים על גמרא, הלכות ומדרשי חז"ל, אבל ברובד הפנימי יותר הם נשענים גם על דברי המקובלים. יש בהם מהאר"י ז"ל, הזוהר וספרי נסתר רבים, שהרי הרב זצ"ל היה מעיין בכל סוגי לימוד התורה, הן בנגלה והן בנסתר. בספריו הוא ידע לתרגם זאת מהקומה הפנימית והאישית ועד לרמה הכלל־ישראלית שמדברת לציבור גדול יותר.

"כאשר נחשפתי לספרים הללו, עולם הנסתר מאוד עניין אותי, ובהמשך ללימודיי במרכז הרב הלכתי ללמוד אצל הרב שלמה בנימין הלוי אשלג ואצל הרב מרדכי עטייה, ראש ישיבת החיים והשלום, ושם התפתחתי בלימוד המיוחד הזה.

"אצלנו בישיבה יש סדרי לימוד רגילים עבור התלמידים. בוגרים לאחר שנות ההסדר שרוצים להרחיב לעוד אגף בתורה שטרם נחשפו אליו, ומתאימים לכך - נכנסים ללימודי פנימיות התורה. הלימודים האלה כוללים הרבה עבודה על המידות, הכנה רוחנית, ועם הזמן נכנסים צעד ועוד צעד לעולם הזה.

"זה לימוד בשעות לא שגרתיות - מתחילים בארבע וחצי בבוקר עד לשש וחצי, לפני הלימוד טובלים במקווה ועובדים על תיקון הנפש ומוסר. זה לא מתאים לכל אחד, אבל מי שמתאים לו - ראוי לו שילמד את העולם הפנימי הזה".

הרבנית דנה סליי, ראש מדרשת הרובע/ לימוד תורה לנשים

כבר כמעט שלושה עשורים פועלת בין חומות העיר העתיקה בירושלים מדרשת הרובע, מרכז רוחני לימודי לנשים ולבנות המבקשות למלא נפשן בתורה. הרבנית דנה סליי, העומדת בראש המדרשה, ביקשה לתת מענה לצימאון של בנות רבות המבקשות ללמוד תורה באופן המתאים להן.

"לימוד תורה הוא תמיד מפגש של האדם הלומד עם דבר ה' המתגלה אלינו דרך התורה, דרך לומדיה־מלמדיה", אומרת הרבנית סליי. "המפגש הזה הוא מפגש חי, הוא פועל על הלומד, מעצב את מבטו, השקפתו, מידותיו. הוא בונה את חייו.

"מפגש של אישה עם התורה הוא מפגש נשי. ממילא הוא לא יכול ולא רוצה להיות העתק של משהו אחר. הוא לימוד רציני, שיטתי ועמוק, כי כך לומדים. הוא לימוד שכלי, כי זה המפגש הראשון עם תוכן רוחני. אך זה מפגש הנוגע עמוקות בכל פרטי החיים: מהן שאיפותיי? איך באה לידי ביטוי עבודת ה' שלי? מה המקום שלי בעם ישראל? איך ייראה ביתי? כל שאלות החיים מקבלות מענה דרך לימוד התורה.

"הקמנו את מדרשת הרובע לפני עשרים ושבע שנים, מתוך מחשבה ותחושה שישנן בנות רבות המבקשות לימוד תורה רציני, מעמיק ושיטתי. לימוד שיעצים את חייהן, ויקיף ויחיה את כל עבודת ה' שלהן. אכן, זוהי זכות ושמחה אמיתית לראות את רצונן הגדול של התלמידות לשמוע את דבר ה' המדבר אליהן - 'כה תאמר לבית יעקב - אלו הנשים'. חשבתי אז, ואני חושבת כך ביתר שאת היום, שהמשימות הרבות והגדולות המוטלות על בת ואישה בדורנו, דורשות מעיין נובע של תורה, שייתן כיוון, כוח, ותשובות גדולות לשאלות נוקבות. האמת שהופתענו מעוצמת הדרישה. כל כך מהר קמו מדרשות רבות נוספות, כך שהיום נדמה לבנות כאילו מאז ומעולם היו מדרשות. בעיניי זהו אחד מחסדיו הגדולים של הקב"ה בדורנו".

המפגש הראשון של הרבנית סליי עם לימוד התורה במתכונתו הנשית היה בבית הרבנית חנה טאו ע"ה, שהצמיחה בעצמה דור של נשים לומדות ומלמדות תורה. "שם, אצל הרבנית חנה, למדתי מהי תורה נשית. למדנו עימה במשך שנים את ספר 'נצח ישראל' למהר"ל מפראג. בקביעות, בשיטתיות, בעיון מדוקדק ובעומק גדול. כך למדנו למשל כיצד רואים את הגאולה בחיינו. בשיעוריה ראינו איך כואבים את כאביו של עם ישראל עד דמעות, ואיך שמחים בשמחתו. למדנו מתורתה ומאישיותה מהי אישה, מהי רעיה ואם. הכול מתוך תביעה לאמת, לגודל, ומתוך רכות ועין טובה. כאשר רצינו להקים את המדרשה, נועצנו ברבנית חנה. היא ליוותה אותנו בהקמה ולימדה במדרשה במשך שנים, גם בעת מחלתה, עד ימיה האחרונים סמוך לפטירתה".

..........