ישראל היום
המסלול שלה
הקמפיינים שבוטלו וגרמו לה להפסד כספי גבוה ("שבר לי את הלב"), הקשר עם בן הזוג האמריקני שמבוגר ממנה ב־16 שנים ("מדברים בפייס טיים"), השמירות בטירונות ("דפקו אותי"), וההטרדה המינית שחוותה ("הולכת מאז עם גז מדמיע ושוקר") • הדוגמנית יעל שלביה מגלה הכל
by ניר וולףלגיא פינס יש מניות רבות בהפיכתה של יעל שלביה לאייטם חם במיוחד. הוא זה שחשף לפני כשנה וחצי "זוגיות" שלה עם עומר אדם, ופמפם אותה עד שהוכחשה ונשכחה. מאז הוא מפנק אותה בהרבה מאוד כתבות, מלווה אותה בקמפיינים ונותן לה המון זמן אוויר.
מצד שני, כל הראיונות האחרונים שלה לתוכנית של פינס כוללים חידון ידע כללי, עניין ששלביה לא מצטיינת בו. זה התחיל באמירה שלה למצלמות "אני לא יודעת מי ראש הממשלה כרגע", והמשיך לעוד שאלות שעליהן לא הצליחה לענות - קטעים שמשודרים שוב ושוב בכל כתבה עליה, למי שהחמיץ את הפרקים הקודמים. "אבל היא מאוד יפה", אמר פינס אחרי הכתבה האחרונה.
"הייתי בהשקה של חברת תכשיטים, ומתברר ש־20 דקות קודם הגישו כתב אישום נגד ביבי", מסבירה שלביה. "לא הייתי בטלפון, לא ראיתי. לא רציתי לדבר פוליטיקה. כששאלו אותי, 'את יודעת מי כרגע ראש הממשלה?', הייתי מבולבלת לגמרי. לא ציפיתי בחיים שזה יתגלגל ככה.
"שבוע אחרי הגיע צוות של פינס לצילומי יח"צ לסדרה, ואני לא יכולה לסרב, כי זאת העבודה שלי. האמת שעניתי על רוב השאלות נכון, אבל לקחו שתיים־שלוש תשובות שגויות והכניסו אותן. התקשורת מכניסה רק את מה שהיא רוצה. אמרתי, 'אני אזרום עם זה', ואנשים הגיבו וצחקו ורצו עוד מזה.
"לאט־לאט זה כבר פחות הצחיק אותי. זה הפך למין עליהום עלי. אני בן אדם מחונך, ויש לי בגרות בהיסטוריה. מי שבאמת מכיר אותי יודע שאני חכמה. חלק מהעבודה שלי זה להתראיין, ואני לא צריכה לעצור את החיים שלי כי אני פוחדת שישאלו אותי איך קוראים לכלבה של ביבי. אשכרה הם שאלו אותי את השאלה הזאת.
"אני בן אדם כמו כולם, ולפעמים הרכילות מוציאה אותי בצורה צהובה. למשל, הכתבה אצל פינס בשבוע שעבר היתה בכלל אמורה להיות שיחה על הטירונות, ויצא צהוב. למחרת פגשתי את גיא ברחוב, הצטלמנו והעלינו את התמונה לסטורי, כי רציתי להראות לכל העולם ואשתו שהכל טוב. אבל זה מאוד פגע בי ומאוד כאב לי, כי זה באמת לא נכון. אני מאמינה שעם הזמן ועם הפרויקטים הבאים שאעשה - אנשים יראו בעצמם. אני באמת לא טיפשה. אני לא טיפשה".
***
שלביה התגייסה לצה"ל קצת אחרי פסח, והחודש החלה תפקיד בקריה - מש"קית איתור ומיון בחיל האוויר. המרחק מהבסיס אל דירתה השכורה שבשדרות רוטשילד קטן, ובצבא הבטיחו לה שתוכל לצאת הביתה בכל יום, מתוקף היותה אמן פעיל.
כששוחחתי עם שלביה שבועיים לפני הגיוס, היא אמרה לי שהחוויה עומדת להיות קצת כמו טיול שנתי. "הייתי בבני עקיבא, אני רגילה לזה", אמרה. כשאני מזכיר לה את השיחה ההיא, רגע אחרי שסיימה טירונות וחזרה מהתופרת כדי להצר את המדים החדשים של חיל האוויר - היא מחייכת במבוכה. שבועיים וחצי בצבא הספיקו לה כדי להבין שמדובר בכל זאת בעולם קצת שונה מכל מה שהכירה עד היום.
"הכי קשה בינתיים היו השמירות בטירונות", היא אומרת. "דפקו אותי בשעות הכי קשות. לא ישנתי כל הלילה והיה ממש קר. המפקדים היו קשוחים. קשוחים אבל חמודים. ולא היתה שבירת דיסטנס. אבל לקחתי את זה באיזי, הסתדרתי".
את החבר המיליארדר ברנדון קורף (34), שהיה מסוגר בביתו בלוס אנג'לס, היא לא ראתה יותר מחודשיים. לאורך ימי הטירונות קיבלה אישור מיוחד לשיחות של 20 דקות איתו. "בבוקר, אחרי תפילת שחרית, הייתי מדברת איתו, כי זה היה הזמן היחיד שהתאפשר לנו, בגלל הפרשי השעות.
"אח שלו עשה עלייה, התגייס למגלן ונחשב חייל בודד, אז זה לא חדש עבור ברנדון, הוא כבר מכיר את המערכת. עדיין זה מוזר לו שחברה שלו בצבא. אני מספרת לו דברים שאנחנו עושים בבסיס, והוא צוחק. הייתי שולחת אותו לטירונות לשבוע" (מתפקעת מצחוק).
מסלולי הטאלנט של הצבא חטפו ביקורת ציבורית, על רקע השירות של נועה קירל והרקדנים הצבאיים שלה.
"לפי מה שאני רואה מהצד, נועה עושה עבודה מדהימה עם הצבא. היא מופיעה כמעט כל יום ומגיעה לתוכניות אירוח ומציגה את הצבא בעין חיובית.
"לצבא יש כוח, ודרכו אפשר לתת דוגמה ולהראות שכולם נותנים מעצמם, במיוחד אנשים עם קריירה ועבודה. זה מדהים. שיעור המתגייסים ירד משמעותית בשנים האחרונות, למה? כי כל מי שמדבר על הצבא עושה את זה בעין שלילית. אז למה לא לתת לאנשים שיכולים להציג את הצבא בעין חיובית להתבטא?
"נועה עושה את השירות הכי משמעותי שמתאים לה. מה היא היתה עושה עכשיו בתפקיד אחר? פקידה? איפה היא היתה מנצלת את הפוטנציאל שלה?"
מה חשבת על הפרסומת החדשה שלה ל־yes?
"עפתי עליה ברמות. בן אדם בונה את עצמו לפני גיל 18, וזה לא משהו ברור מאליו. הצבא הבין את זה ולמד לקבל את זה בצורה טובה מאוד בעיניי. מה שיפה בצבא זה שבתוך המסגרת, אתה בסופו של דבר כמו כל האחרים".
תמיד ידעת שאת רוצה להתגייס?
"גדלתי בסביבה דתית, שבה רוב הבנות בוחרות בשירות לאומי. אמא שלי דווקא היתה מהבנות הדתיות שכן עשו צבא. יש לי תמונה ממש יפה שלה עם מדים. היא נהגה לומר לי, 'תעשי מה שאת רוצה'. חשבתי שעם הלו"ז שלי יהיה לי קשה יותר בשירות לאומי והעדפתי להתגייס.
"אני מוותרת על המון. בגלל הטירונות לא יכולתי לצאת לצילומי אופנה. המקצוע שלי מאוד דינמי. מתקשרים אלי, 'את פנויה לטוס עוד יומיים ללונדון?'. אם אני עונה שלא - מחליפים אותי. היום אני כבר לא יכולה לומר מייד 'כן' כמו פעם.
"אחרי הצבא כבר לא איחשב 'דוגמנית צעירה', ולכן השנים הקרובות הן הזמן שלי לפרוץ ולעבוד. אבל אני ישראלית, ונולדתי למציאות הזאת, ולקחתי את הכל בחשבון. אני באמת מקווה שהצבא מבין היום יותר מבעבר שדוגמנות היא מקצוע לכל דבר, בדיוק כמו ספורטאי מצטיין, או זמר, או כל קריירה אחרת".
***
הקריירה של שלביה, שבגיל 16 השתחלה לרשימה בינלאומית נחשבת של "100 הנשים היפות בעולם", חטפה ברקס בגלל הקורונה. קמפיין לחברת איפור גדולה במילאנו, בשכר של 50 אלף יורו, בוטל במארס, יומיים לפני ששלביה עלתה למטוס, כי איטליה נכנסה לסגר כללי. באפריל בוטלו שלושה קמפיינים לחברות ביגוד וקוסמטיקה, שהיא היתה אמורה לצלם בלונדון, תמורת 70 אלף ליש"ט כל אחד. במצטבר, מדובר בנזק כלכלי של יותר ממיליון שקלים. משכורת אחרונה לפני הגיוס.
"זה שבר לי את הלב", היא מספרת באכזבה. "זה ממש קשה, כי בדוגמנות יש תקופות שאני לא עובדת חודשים, ואז פתאום יש מלא עבודה. וזאת בדיוק היתה התקופה הזאת מבחינתי, אז זה באמת עצוב. אבל אני רואה שיש אנשים שמפסידים יותר. אז מה, אני אבכה שאני מפסידה כסף, כשכל העולם מפסיד כסף?
"שני ההורים שלי הפסיקו לעבוד. אבא שלי עבד במפעל 'תדביק', שמייצרים בו אריזות ומדבקות, ופוטר. רק לאחרונה הודיעו לו שהוא חוזר לעבודה, הוא עבר ועדה רפואית וממש מתעקש על זה. אמא שלי, שהיא מתווכת דירות וספרנית בבית ספר, הוצאה לחל"ת והוחזרה עכשיו".
מה עבר עלייך בתקופה שעד הגיוס?
"צילמתי הרבה אודישנים בטלפון ושלחתי לכל מיני מקומות. זה היה מאוד מוזר. כרגע עוד אי אפשר לטוס, והכלכלה לא במצב שסתם מוציאים הפקות לאוויר. כל הפקה עם צילומים היא הרבה יותר מוקפדת, החברות חוסכות איפה שאפשר וחושבות פעמיים מה כן ומה לא. אני מאמינה שייקח זמן עד שעולם הדוגמנות יחזור לעצמו. חברות כבר מתחילות לקרוס. זה עצוב.
"אני כבר שנה שנייה פרזנטורית של רנואר, הם הבית שלי. תעשיית האופנה כאן מאוד התפתחה מבחינת האיכות והבגדים, וזה הזמן שלנו לתמוך בעסקים ישראליים".
שלביה היתה אמורה להתגייס באפריל. תחילה דחתה את הגיוס בכמה חודשים בגלל העבודה. בתחילת משבר הקורונה היא עוד בילתה בארץ עם בן זוגה ברנדון קורף, עד שהשמיים בעולם החלו להיסגר. ב־15 במארס שכר קורף מטוס וטס עם שלביה לאחוזה שלו בלוס אנג'לס. בדרך היא הציפה את האינסטגרם בתמונות של ארוחה מפנקת באוויר, הרבה מקום לרגליים והרבה ריחוק חברתי מהעולם.
"אנשים אמרו לי, כזה, 'וואו, היא טסה במטוס פרטי', וכן, אמרו עלי כל מיני דברים. אבל אם זה לא היה מקרה חירום, בחיים לא היינו עושים דבר כזה. ברוך השם, יש את היכולת, אבל זה לא משהו שעושים ביומיום, ככה סתם כדי לשפוך כסף. באמת מסוכן היום.
"גם תחשוב, ברנדון צדק. שלושה־ארבעה ימים אחרי שהגענו לשם, ארה"ב הכריזה על בידוד לכל מי שנכנס למדינה, במתחם מפחיד. ויש לו כלבים בבית ועסקים לדאוג להם. וואלה, אם הוא לא היה שוכר מטוס, אז הוא היה תקוע".
מה עשית בימים האלה בלוס אנג'לס?
"הייתי אצלו בבית, לא יצאנו החוצה ולא עשינו יותר מדי. אחרי שבוע חשבתי לעצמי, למה שלא אתגייס בתאריך המקורי? הרי עכשיו אין עבודה. יכולתי להישאר באל.איי, לשבת בבריכה, לא לעשות כלום, ליהנות מהחיים, לחכות שהקורונה תעבור, ואז לראות מה עם הצבא. אבל הבנתי שיעשה לי טוב לחזור".
איך היתה החזרה ארצה?
"זה היה מטורף. חזרתי בטיסת קונקשן אקונומי, דרך ניו יורק. כל שדה התעופה כפפות ומסיכות. אנשים מתרחקים אחד מהשני, ואם התקרבת בטעות למישהו, הוא צועק עליך '!get away! get away'. אנשים באטרף. באמת פחדתי.
"ישבתי במטוס, לא הורדתי את המסיכה לדקה. 16 שעות עם מסיכה. כל שנייה החלפתי כפפות. ללכת לשירותים היה סיוט. במטוס הפרידו בינינו, כדי שיהיו מושבים ריקים בין כל נוסע. חזרתי הביתה בהלם מוחלט. זה היה הרגע שקלטתי באמת מה קורה בעולם".
אחרי הנחיתה היא הכניסה את עצמה לבידוד של שבועיים בדירתה ברוטשילד. "זה לדאוג לעצמי להכל, ואני לא בשלנית או משהו, בוא. אני מאלתרת. חזה עוף, ירקות בתנור. בחיים לא יצא לי להיות כל כך הרבה זמן לבד ולהתעסק בעצמי, ולא לחשוב מה צריך לעשות ועל העבודה הבאה. דווקא היה לי כיף, הלבד הזה.
"סבתא שלי, שגרה בבני ברק עם דודה שלי, שלחה לי אוכל מבושל, ואני שלחתי לה עוגות שאפיתי. היא ודודה שלי ראו שאנשים מסתובבים ברחובות ולא מצייתים להוראות, והבינו שהולך להיות בלאגן בעיר. בגלל שיש להן בית בצפת, הן נסעו לשם ממש לפני שסגרו את העיר. כשנרגע, הן חזרו הביתה".
את מתגעגעת לברנדון?
"כן, אבל אנחנו מדברים המון בפייס־טיים. כבר חודשיים שלא התראינו. אני לא יכולה לטוס אליו, והוא לא יכול לטוס אלי. היתה איתי בטירונות חיילת שכל המשפחה שלה גרה באיטליה, והיא לא יכולה לחזור לבית שלה. כל החיים היא חיה על הקו, ועכשיו ממש תקועה בארץ, וזה קשה לה. כל אחד והסיפור האישי שלו.
"לאורך כל התקופה, ברנדון היה בבית ויצא רק לפגוש מעגל קטן של חברים, שגם הם היו בבית. תחשוב שבפסח כל המשפחה שלו היתה אמורה להגיע לארץ לסדר, וזה פשוט התבטל.
"בינתיים אנחנו עושים תוכניות קדימה. החלטנו שבפעם הבאה שהוא בא, זה כבר יהיה לתקופה באמת ארוכה, כנראה כמה חודשים. זה משהו שמרגיע אותנו. אומרים שהטיסות יתחדשו ב־15 ביוני, אז אני חושבת שהוא פשוט יעלה על הטיסה הראשונה לישראל. נשאר רק להיות אופטימיים".
איך הוא עבר את תקופת הקורונה?
"בלוס אנג'לס המצב הרבה יותר גרוע מאשר בארץ. ברנדון עובד מהבית, אז הוא לא מרגיש את ההגבלות כמו אחרים".
***
שלביה נולדה בנהריה בשנת 2001, לעופר (53) ולעופרה (52), משפחה דתית לאומית. יש לה שלושה אחים ואחות - מיכאל (22), מעיין (21), איתמר (17) ואסף (16). "סבא וסבתא שלי ז"ל גרו בנהריה, ואני גרתי שם רוב חיי. תחשוב על שבע נפשות בבית של שלושה חדרים, דקה מהים. לפעמים, לפני כניסת השבת, הייתי הולכת בטיילת ויושבת על הים. מאוד מרגישים שם את השבת, יש המון דתיים.
"שלוש השנים שלי בבני עקיבא בנו אותי, וזה חלק משמעותי בחיי. יצאתי לטיולים, עשיתי פעילויות התנדבות בבתי חולים. אבל באיזשהו שלב גדלתי. לקראת גיל 16 התחלתי לעבוד וראיתי דברים. אני נמצאת הרבה בלונדון ובאל.איי, ועברתי לשלב אחר בחיים.
"לא היה לי מודל לחיקוי. ירדן הראל היא אחת שהצליחה מנהריה, אבל לא אלה היו השאיפות שלי. אני אגיד לך את האמת - רציתי להיות מורה לכיתות א'־ב', כי נורא אהבתי ללמוד. אולי זה עוד יקרה, אני לא יודעת מה אעשה אחרי הדוגמנות. לך תדע. בגלל זה היה חשוב לי לעשות את כל הבגרויות.
"הציונים שלי יכלו להיות הרבה יותר טובים, כי למדתי באולפנה הרגילה. במשך שנתיים הם לא התחשבו בי והורידו לי נקודות מהציון על כל חיסור. רק בשנה האחרונה התחילו להתחשב. אבל הכל לטובה, השקעתי ויצאה דווקא בגרות סבבה. אני ממש חנונית, אבל שמחה על זה, כי חנונים מגיעים רחוק. אפילו דוגמניות חנוניות".
כצפוי, המעבר בין האולפנה לקמפיינים לא עבר חלק. "הייתי חוזרת לבית הספר אחרי שלושה ימים שנעדרתי, ודברים קורים. חברות עוברות דברים והן אומרות לי, 'את לא איתנו יותר', 'עשית את הבחירות שלך'.
"היה לי קשה לקבל את זה. בכיתי המון. התלבטתי מה לבחור. חלק אמרו, 'התעשייה הזאת תבגוד בך ולא תהיה שם לנצח, עדיף שתישארי בנהריה'. אחרים אמרו, 'זאת עבודה, וייפתחו לך דלתות שלא תדמייני בכלל'.
"בתחילת כיתה י"ב הבנתי שאני חייבת לתת 100 אחוז. שכרתי דירה בתל אביב, ועברתי. לפני בגרויות הייתי חוזרת לנהריה ליומיים, חורשת, עושה את הבחינה, וחוזרת לדירה שלי. זה היה תהליך שהשלמתי איתו לאט־לאט, ובסופו הבנתי שכל אחד בוחר את הכיוון שלו. בהתחלה הרגשתי כאילו כל מי שבנהריה מתרחק ממני, אבל אז הבנתי שאני זאת שהשתנתה.
"מכל הלב אני אומרת לך, לא דמיינתי שום דבר ממה שקרה לי בשלוש השנים האחרונות. בחיים לא טסתי לפני הדוגמנות. הייתי נוסעת לתל אביב פעמיים בשנה - פעם לסבתא שלי בבני ברק ופעם ללונה פארק. עומרי, הסוכן שלי, שגילה אותי בגיל 15, הוא זה שדחף אותי והאמין בי, ופתאום דברים קרו. היום אנחנו שותפים לגמרי, כל אחד מביא את הדברים שלו, וביחד אנחנו בונים אחד את השני. לאנשים קשה לפעמים להבין למה סוכן ודוגמנית הם בקשר כזה מיוחד, אבל עברנו דברים מטורפים ביחד.
"עם הזמן גיליתי איך התעשייה עובדת, מי רוצה שאצליח ומי לא. ממש למדתי שיש אנשים שירימו אותך למעלה, ויש אנשים שתישאב איתם למטה. נחשפתי לאנשים עם כוח וכסף, שניסו להשתמש בזה. ברוך השם, התמודדתי עם זה. כל אחת צריכה ללמוד איך להגן ולשמור על עצמה ואיך להגיד לא, ואיך להחזיק את עצמה ולהיות חזקה".
בשנה האחרונה חוותה הטרדה על סט של צילומים בחו"ל. "דיברתי על זה עם אנשים בודדים", היא מספרת בקול כבד. "זה טלטל אותי לאיזו תקופה והשפיע עלי. קצת איבדתי אמון באנשים.
"היו לי איזה שלושה חודשים קשים, ועד היום לא התגברתי על זה לגמרי. אבל למזלי, היו סביבי אנשים שתמכו בי וחיבקו, והכל היה בסדר. היו לי שיחות עם קואוצ'רית ועם פסיכולוגית.
"סיפרתי גם לברנדון, וזה זעזע אותו. לא קל לאף אחד לשמוע דבר כזה, במיוחד על בת הזוג שלך. אבל חשוב לא לשמור בלב ולהיות כנים. דיברנו כמו אנשים בוגרים, והוא היה שם בשבילי.
"מאז אני הולכת רק עם גז מדמיע ושוקר, ומשתדלת לא להסתובב לבד. עברתי תהליך. אם פעם הייתי קופאת, לא יודעת איך להגיב ולא מוצאת את המילים, אז אחרי החוויה הזאת התחזקתי. אני מאמינה שאם זה יקרה שוב, אדע לעמוד על שלי. וזה יכול לקרות לכל אחד, לנשים ולגברים".
***
את איש העסקים ברנדון קורף הכירה לפני שנה, כשנסעה לצלם קמפיין למותג הקוסמטיקה של קיילי ג'נר בלוס אנג'לס. שלביה בדיוק סיימה זוגיות קצרה עם הדוגמן ברק שמיר, ובתום שלושה חודשים של קשר חברי עם קורף וחיזורים שלו, הם העלו הילוך. "הקשר שלנו ממש נבנה", היא מספרת בעיניים נוצצות.
בדרך היא גם למדה על הקשר המשפחתי שלו. קורף הוא נכדו של סאמנר רדסטון, בעל השליטה באימפריית המדיה "ויאקום", שכוללת ערוצים דוגמת ,CBS ,Showtime קומדי סנטרל, ניקלודיאון ו־MTV ואת אולפני פרמאונט.
"ברנדון בן אדם של בית, אוהב להיות בבית, לראות סרטים, להיות עם הכלבים שלו. אני אוהבת לצאת, להסתובב, לראות מקומות - אז אנחנו מאזנים אחד את השני. לא האמנתי שאוכל לאהוב ככה מישהו ולבנות קשר כזה, במיוחד כשהוא בדיסטנס והכל. אבל עברנו המון ביחד. הוא בן אדם מיוחד, עם ערכים וחוכמת חיים, מצחיק וחבר אמיתי. הוא באמת השותף שלי.
"כשהוא בארץ, או כשאני אצלו באל.איי, יש לנו רוטינה. קמים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר ביחד, שותים קפה, אני הולכת להתאמן, והוא מתחיל לעבוד על המחשב. אחר כך יוצאים ומסתובבים. אנחנו אוהבים לעשות הייקינג על הגבעות של אל.איי.
"שמע, הוא גם קיבל את זה שהתגייסתי. זה לא ברור מאליו. הוא היה יכול לנסות לשכנע אותי אחרת, אבל הבין שאני רוצה את זה ופשוט אמר, 'סעי, תעשי מה שאת רוצה'. אפילו הלכתי איתו לקנות ציוד לצבא לפני שחזרתי ארצה. קנינו כל מיני דברים, ממש ארגנו ביחד תיק לקראת הטירונות שלי".
בטח שמעת דברים שאומרים על הקשר שלכם.
"שמעתי, והיה לי מאוד קשה בהתחלה. בכלל, פחדתי להיכנס לקשר, כי הכי פחדתי מהתגובות. אני צעירה, הוא יותר מבוגר ממני. מדינות שונות. זה לא משהו שהוא לגיטימי. אם הייתי רואה קשר כזה מהצד, אולי גם אני הייתי מפקפקת. בעבר, כשראיתי זוגות בהפרשי גילאים, לא הסתכלתי על זה בצורה טובה. אני מודה, אני אחת מאלה שהיו מזלזלים ואומרים ממממ...'
"אבל אני לא ילדה בת 18 רגילה. לא מעניינים אותי דברים של ילדה בת 18 רגילה. עצם העובדה שאני מסתובבת סביב העולם גם משנה את הסיפור. הוא יהודי, יש לו משפחה בארץ, הוא למד בישיבה. יש לנו שורשים משותפים. הוא באמת אדם טוב, נוצר בינינו קשר אמיתי, ואנחנו החברים הכי טובים שיש. מישהו רוצה לבוא ולפקפק? נשבעת לך, כל תגובה שיגידו תעבור לי מעל הראש.
"בהתחלה מאוד פחדתי, עד שמישהי אמרה לי, 'תגידי, את אמיתית? בן אדם מכבד, בוגר, שרוצה שיהיה לך טוב. לא איזה ילד שמעניין אותו רק מסיבות. סוף־סוף בא מישהו שאומר לך 'אני אוהב אותך' ורוצה שיהיה לך טוב, ואת תדפדפי את זה כי את פוחדת שאנשים יגידו משהו?'
"היום, שנה אחרי, אתה לא מבין כמה אנשים שרואים אותנו ביחד אומרים, 'איזה חמודים אתם'. זה הכי מחמם את הלב. אחרי שמורידים את האנטי, מבינים שטוב לנו ביחד ושאנחנו מתאימים.
"ברנדון הוא לא ילד. גם עליו מסתכלים ואומרים, 'מה הוא צריך את זה?'. אבל בסופו של דבר, אנשים קלטו שמה שקורה פה זה אמיתי. מי שעוד לא הבין או שלא רוצה להבין - זאת בחירה שלו.
"אני מכירה את המשפחה שלו ממש טוב, ביליתי איתם בחופשות, והוא פגש את המשפחה שלי עשרות פעמים. אין בקשר הזה שום דבר ממה שאחרים מדברים עליו. לא רואים שהוא גר באל.איי ומדבר שפה אחרת, ולא רואים את הפרש הגילאים, ולא כלום. רואים רק זוג רגיל ולגיטימי לחלוטין.
"אני הכי שלמה עם זה בעולם ומצטערת על כל אדם שאי פעם שפטתי אותו על הפרש גילאים או על בן זוג בקשר רחוק. זה מאוד תלוי בפרטנר, והפרטנר שלי מושלם והכי נאמן והכי אדם של אהבה. אני רואה את האהבה שבה הוא מגדל את הכלבים שלו ויודעת שככה הנפש שלו עובדת".
לדבריה, המעבר מהאולפנה לתעשיית האופנה הנוצצת והסליזית לא שינה אותה מבפנים. "אני אוהבת את אלוהים. ברוך השם, האמונה שלי נבנית בצורה הכי חזקה שיש מאז שהתחלתי את העבודה הזאת.
"כילדה ביקשתי לפני השינה בקשות שלא חשבתי שיתגשמו, כל מיני תפילות תמימות של ילדים. אז הקב"ה שמר עלי בצורה מדהימה, ליווה אותי בכל צעד, והתלבטתי ביחד איתו. והיום הדברים שביקשתי הם מול העיניים שלי.
"האמונה מחזיקה אותי על הקרקע. אנשים אומרים לי, 'את שונה'. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהגעתי מהצפון, אבל לדעתי זה גם מאוד בגלל הדת. אני לוקחת את הדברים אחרת. אני רואה אנשים בתעשייה, מפורסמים שטוב להם, כל המי ומו, והאף שלהם בשמיים. אנשים איבדו את הצפון. אני מבינה שיש מעבר לזה. הקב"ה עשה את זה בשבילך, עזר לך ונתן כוחות. עדיף לומר שאתה כלום ואתה ריק, זה יותר בריא לנפש.
"אני שומרת שבת. בלי טלוויזיה ובלי טלפון. קוראת ספרים, מעסיקה את עצמי. עושה ספורט ונהנית מהשקט. בארץ אני אוכלת לפעמים גם במסעדות לא כשרות, אבל מזמינה דברים כשרים ומוודאת שהשחיטה כשרה. בחו"ל אני לא אוכלת בשר, אלא המון דגים וסלטים. אם אפשר ללכת שם למסעדה כשרה, אז אני מעדיפה.
"הטיסה הראשונה שלי לחו"ל היתה בגיל 16. נסעתי עם צלם ישראלי להפקה באיטליה. היינו במסעדה, כולם אכלו שרימפס וחזיר, ואני הייתי בהלם. אכלתי רק עגבניות. שלושה ימים ככה. עם הזמן התחלתי לאכול עוד דברים חוץ מירקות וסלטים.
"היתה לי נפילה אחת. בטעות, באמת בטעות, אני וברנדון הזמנו אוכל במסעדה, והיה בייקון בתוך אחד הסלטים. אכלתי ואכלתי, ופתאום הבנתי שטעמתי בייקון. רציתי להקיא. כזה, what the fuck. זאת היתה טראומה. עד היום אני לא יכולה לאכול את הסלט הזה, גם בלי הבייקון.
"עם הזמן הפכתי להיות פחות דתייה. בוא, זה גם לא שאני מתלבשת כמו דתייה. אמא שלי לא אמרה לי אף פעם 'תלבשי רק חצאיות', למרות שברור שהיא היתה מעדיפה. נגיד, אחותי הולכת עם גרביונים וחצאית עד הרצפה וכיסוי ראש. ממש על סף החרדית. אני פחות התחברתי. למרות שגדלנו שתינו באותו חדר, מיטה ליד מיטה, כל אחת הלכה לחיים שונים. היא שומרת נגיעה, מתפללת שחרית, מנחה, ערבית, ואני מתחילה כזה לצאת עם בנים, ופתאום תל אביב ודוגמנות והכל.
"אני זוכרת את היום שלבשתי מכנסיים בפעם הראשונה, בכיתה ח'. היתה מסיבת יום הולדת לחברה ובאתי עם ג'ינס. הסתכלו עלי בעין עקומה. חזרתי הביתה בוכה, החלפתי לחצאית ולא לבשתי מכנסיים כמעט חצי שנה. רוב החברות שלי היו דתיות, והייתי צריכה להשלים עם זה שאני לא יכולה ללכת עם ג'ינס. לא הבנתי למה הן לא מבינות אותי. למה הן לא מבינות שאני קצת שונה מהן.
"עד שאמרתי 'זאת אני', ככה הכי נוח וטוב לי, ככה אני אוהבת, ותשלימו עם זה. באותו יום הרגשתי כמעט כמו יציאה מהארון. שאני יכולה להיות מי שאני באמת, שעושה את מה שהיא מאמינה בו, ואני מספיק טובה גם עם מכנסיים".
ואיך חברות שלך הגיבו?
"מי שבאמת רצתה להיות חברה שלי ונלחמה עלי והיה לה אכפת והבינה אותי - היא חברה אמיתית שלי, ויש לי כמה כאלה, שנשארו מנהריה, ואני מאוהבת בהן. הן תמיד שם בשבילי".
***
לפעמים גם היא לא מעכלת איך הילדה הקטנה מאולפנת הראל בנהריה הפכה בתוך שנתיים לאחד הפרצופים המבוקשים בעולם האופנה. בתקופה הזאת הספיקה לפגוש פעמיים את לאו מסי, שאיתו צילמה קמפיין לטלפונים ניידים בברצלונה ("הוא בן אדם באמת מאוד־מאוד נחמד ועם רגליים על הקרקע"), ופעם אחת את ניימאר בפריז ("הוא הזמין אותי ואת עדן פינס למסיבת יום ההולדת שלו, אז הלכנו. היו שם כל הכדורגלנים שאני לא מכירה. כדורגל לא מעניין אותי"). אבל כשהוא ניסה להתחיל איתה באינסטגרם, היא נפנפה אותו באדיבות.
עם קיילי ג'נר היא ישבה לדבר בפאב בלוס אנג'לס. "ברנדון חבר טוב של קורי, בן הזוג של קריס (האמא של משפחת קרדשיאן), אז הוא מכיר את המשפחה והכל. זה מצחיק, כי הכרתי את ברנדון בעקבות זה שטסתי לצלם את הקמפיין של קיילי. היא ממש חמודה".
את קים קרדשיאן פגשת?
"לא, אבל צילמתי קמפיין לחברת הקוסמטיקה שלה. אני חולה על כולן שם. העולם כל כך קטן ופוגשים הרבה אנשים. לפעמים אני הולכת באל.איי ורואה דוגמניות וכל מיני מפורסמים, שזה וואו, מגניב והכל, אבל בסוף כולם בני אדם. אחרי שפגשתי את קיילי אני כבר לא מתלהבת מאף אחד. אי אפשר להתעלות על זה. למחרת ראיתי את לילי קולינס (הבת של פיל קולינס), שחקנית מפורסמת שאני ממש אוהבת, ואמרתי סבבה".
***
עכשיו היא מכוונת גם לקריירת משחק. את הופעת הבכורה שלה היא עושה בסדרת הנוער "פלמח" של ענני תקשורת, שחוזרת ביום ראשון למסך בפרקים חדשים (ראשון־רביעי 15:30, ערוץ טין ניק לצופי yes ו־STINGTV). "הקאסט מאוד צעיר, ולרובנו זה תפקיד ראשון, או הדבר הכי גדול שעשינו בטלוויזיה. אז כולם התרגשו ורצו שזה ייצא מדהים. אנחנו ממש חברים עכשיו. אלונה סער, טל גרושקה, עומר חזן, נאיה בינשטוק. נהיינו חבורה".
מדובר בדרמה תקופתית על השנתיים שקדמו להקמת המדינה ועל בני נוער בשירות הפלמ"ח. "יש שם ערכים שאין בהרבה סדרות", היא אומרת. "כשקראתי את התסריט, הופתעתי שזאת סדרת נוער. אני גדלתי על 'האי' ועל 'השמינייה', היינו יושבים כל האחים ורואים את זה ביחד עוד פעם ועוד פעם".
איך זה לשחק?
"ממש שונה מדוגמנות. כאילו, למדתי גם לשחרר מהמון דברים. נגיד, בצילומים לקמפיין חשוב לי איך ייראה כל דבר קטן, והתנועות של דוגמנית הן מאוד מלאכותיות. בטלוויזיה למדתי לשחרר, וזה לא משנה איך השיער שלי נראה ואיך אני נראית. פתאום אני מדברת למצלמה ולא שותקת.
"צריך להביא לדמות הרבה מעצמך. הייתי צריכה להביא רגש. אחרי שתי סצנות שבהן צריך לבכות ולהתעצבן, הייתי חוזרת הביתה ומרגישה שזה השפיע עלי. מין כבדות נפשית כזאת. הייתי אומרת, 'וואו, היום הוצאתי מעצמי משהו'.
"אני לומדת משחק אצל סיגל גינצבורג, מורה פרטית שעובדת עם רוב התעשייה. היא לקחה אותי כפרויקט שלה, מאפס. היינו קוראות סצנה ומפענחות בתוכה מה הרגש של הבן אדם, מה מטרתו, מה הוא מסתיר, מה הוא מנסה להראות. ואז צריך להוציא את כל זה רק מדברים שחווית בעצמך. צריך ממש לעבוד על עצמך.
"זה שינה אותי. הבנתי שכשאני מציבה לעצמי מטרה, אני יכולה להגיע אליה. אני לא חושבת שלפני שנה האמנתי שאצליח לשחק ככה מול מצלמות והכל".
מה החלומות שלך?
"הייתי רוצה להמשיך לעבוד, לטייל עוד בעולם, לעשות שער גדול במגזין בחו"ל. הייתי רוצה למצוא נישה משלי, לבנות פרויקט שהוא שלי. להגשים את עצמי מבחינת התעשייה, וגם לפתח את קריירת המשחק, שממש מושכת אותי. אני גם לומדת עכשיו אנגלית, אתה יודע, you can never know. אני בעיקר מנסה להכין את השטח לדברים גדולים שיגיעו בהמשך".