צילום: שלומי יוסף
משחקי החלב
מעמד נתינת התורה היה כל כך מפעים וחד־פעמי, שהירידה מהגובה הזה לעולם המעשה הקטנוני הייתה כמעט בלתי אפשרית. אבל חוגלה למשפחת גוני בן נפתלי תמיד הייתה משהו מיוחד.
"שמעתי נכון? התורה נמשלה לחלב ובגלל זה צריך עכשיו כל שבועות לאכול מאכלי חלב?" ביקשה לוודא שהבינה נכון.
"בין השאר", ענה לה אישהּ, "אני לא חושב שזה היה עיקר העניין".
אבל חוגלה כבר הייתה בשוונג, והיא ניגשה לשר העשרות הקרוב אליה ועדכנה אותו בשערורייה.
"אני רגישה ללקטוז".
"את מה?" ניסה להבין שר העשרות הנבוך, שבדיוק סיים את הסטאז' שבוע קודם.
"אני רגישה ללקטוז והמשלת התורה לחלב היא פוגענית לאנשים מסוגי".
"לא הבנתי".
"אני אומרת לך שאני לא יכולה להתקרב לחלב, אז אני לא מבינה איך מצופה ממני ללמוד תורה בלי להתחיל להתנפח", נימקה חוגלה.
"מדובר במשל, גברת. זה לא אמור להשפיע על לימוד התורה שלך", ענה לה שר העשרות בנאיביות.
"נו באמת, הרי לימוד תורה הוא חוויה הוליסטית שמקשרת בין הגוף לנפש. ברור שזה משפיע", היא התעקשה.
שר העשרות המבולבל הבין מהר מאוד שזה מחוץ לליגה שלו. הוא התנצל בפני חוגלה, ורץ לעדכן את שר החמישים בהתפתחויות הדרמטיות.
"מי בכלל אמר לה שהיא צריכה ללמוד תורה?" שאל שר החמישים כשעשו דרכם יחד חזרה לחוגלה.
"עזוב, תאמין לי, זו לא פינה שאתה רוצה להיכנס אליה", הזהיר שר העשרות, "בוא נתמקד בבעיה".
"שלום, גברת חוגלה. אני מבין שיש לנו בעיה עם חלב?" פתח שר החמישים.
"פשייייי, רואים שאתה שר חמישים", אמרה חוגלה בסרקזם שהלם אותה יופי.
"תשמעי חוגלה, אני מבין שלמרות שזה משל, זה מאוד משפיע עלייך. לכן רציתי לעדכן אותך שבדקתי את העניין ככה בחלונות הגבוהים, ואישרו לי באופן חד־פעמי להמשיל את התורה גם לדבש, מה את אומרת?"
"אי אפשר", היא ענתה קצרות.
"אפשר אפשר, אל תדאגי, אפילו יש פסוק: 'דבש וחלב תחת לשונך'", הרגיע שר החמישים, "תורה שווה דבש. הבעיה נפתרה".
"אני טבעונית".
"סליחה, מה?"
"אני טבעונית. לא אוכלת דבש. אם אני אלמד תורה יהיה לי כואב על הדבורים".
"לא הבנתי מה הקשר".
"יש לך מושג איזה ייסורים זה לדבורים לראות את הדבש שלהן מתבזבז על בני אדם? זה לא יהודי ולא אנושי".
"בסדר גמור, אבל זה רק משל. זה לא אמור להשפיע על לימוד התורה שלך".
"לימוד תורה הוא חוויה הוליסטית, אדוני", התערב שר העשרות, "זה קשר גוף־נפש", פסק בידענות.
שר החמישים הבין שלפניו פרשייה סבוכה מכפי שחשב מלכתחילה, ובלי להתבייש הזעיק שר מאות שיטיל את מלוא כובד משקלו על הסוגיה.
"גברת חוגלה, ראשית כול אני רוצה להתנצל על כך שלא קיבלת מענה משביע רצון עד כה. לימוד התורה שלך מאוד חשוב לנו, ולא נרצה שתעברי לספק רוחני אחר", הוא פתח.
"סוף סוף נותנים לדבר עם מנהל", התלהבה חוגלה, ושלחה מבט ארסי לשרי העשרות והחמישים שעמדו נזופים בפינה.
"כעת אשמח אם תעזרי לנו לעזור לך", הוא התקדם, "ספרי לנו למה כן אפשר להמשיל את התורה, כדי שנוכל לשים את הפרשייה המצערת הזו מאחורינו".
"שמע, אנשים חושבים שרק בגלל שאני טבעונית אז אני לא אוכלת כלום, אבל טבעונים אוכלים מלא דברים: ג'ינג'ר ועוד".
"מה עוד?"
"זהו בגדול", היא ענתה.
"תשמעי, אני אנסה להמשיל את התורה לג'ינג'ר אבל זה יהיה קשה, כי אנחנו חייבים למצוא פסוק שיתמוך בזה, אחרת אנחנו מדברים באוויר", הסביר שר המאות.
"כמובן, כמובן", הסכימה חוגלה, שהרגישה סוף סוף שמישהו באמת מנסה לעזור לה.
השרים התכנסו בפינה וניסו למצוא אסמכתאות כדי להמשיל את התורה באופן נגיש יותר לאוכלוסיית הטבעונים. אחרי דקות ארוכות חזרו לגברת חוגלה עם בשורה.
"התורה נמשלה לג'ינג'ר!" הכריז שר המאות בשביעות רצון, "שנאמר 'ואהבתם את הג'ינג'ר'!"
"זה קצת לאנוס את הכתוב, לא?" שאלה חוגלה.
"את צודקת", ענה שר המאות, "אבל למזלנו נמשלה התורה גם לטופו, שנאמר 'מה טופו אוהליך יעקב'".
"וזה לא אונס את הכתוב?"
"לא, זה פשוט לקרוא את הפסוק המקורי עם מבטא של ייקים".
"נהדר!" התלהבה חוגלה.
אבל מי שפחות התלהבו היו שאר חברי שבט נפתלי.
"אם התורה נמשלת לטופו אז לא מקבלים ממנה את הערכים התזונתיים שניתן היה לקבל ממשלים אחרים, כמו חלב ודבש", התרעמו ההמונים.
"אבל מדובר במשל!" הבהיר שר המאות, "זה לא אמור להשפיע על לימוד התורה שלכם".
"לימוד תורה הוא חוויה הוליסטית", התערב שר החמישים, ורץ להזעיק שר אלפים.
"תשמעו, בואו נמשיל את התורה למים וזהו", ניסה שר המאות לסיים את האירוע בינתיים.
"ואז מה נאכל בשבועות, מאכלי מים? ככה מכבדים את מוקירי התורה ולומדיה?" התרעמה חוגלה, שכאמור תמיד הייתה משהו מיוחד.
מפה לשם שר האלפים הגיע לזירה, אחרי שעבר חוויות דומות אצל שאר השבטים.
"אלו ואלו דברי אלוקים חיים", הוא אמר בניחותא, "התורה נמשלה לחלב, אבל החלב הזה יכול להיות גם חלב סויה, שכוייח".
"אבל איפה האסמכתה?" שאלה חוגלה מתוך דאגה מהולה בסקרנות.
שר האלפים גירד בראשו, התכונן להיעלם בחופזה ואז מלמל "הנה יד ה' סויה במקנך".