הכשרה מקצועית

"הם רוצים להמשיך ולעבוד"

מסייבר ועד קולינריה: קרן מעגלים מכשירה עובדים מבוגרים לשוק עבודה משתנה.
עם העליה במספרי המפוטרים, קרן מעגלים נכנסת להילוך גבוה. המנכ"לית יפה ויגודסקי: "עובדים מבוגרים שפוטרו מעדיפים לעבור קורס ולחזור למעגל העבודה, על פני יציאה מוקדמת לפנסיה"

בשגרה, מטפלת 'קרן מעגלים' בעובדי מקצועות שוחקים שפוטרו אחרי גיל 55. בימים אלה הורחבו הקריטריונים של הקרן וגם עובדים שפוטרו בתקופת הקורונה בגיל 45 יוכלו להסתייע בשירותי הקרן ולהיכנס להכשרה מקצועית בחינם.

"לאור המציאות החדשה היא יצרנו תכנית חדשה שתנסה לסייע לעובדים רבים שנפלטו ממקום עבודתם להתאים עצמם לשוק העבודה המשתנה". אומרת יפה ויגודובסקי, מנכ"לית הקרן ל'דבר'.

קרן מעגלים הוקמה ב-2012 כשותפות בין הממשלה ההסתדרות והמעסיקים, כדי לתת מענה לעובדים שעבדו במשך שנים ארוכות במקצועות שוחקים ומוצאים את עצמם בגיל מבוגר, ללא פרנסה וללא יכולת להמשיך לעבוד באותו המקצוע.

דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במסגרת ההסכמות הקרן מתוקצבת מדי שנה בכ-60 מיליון שקלים שמיועדים לשני אפיקי פעילות מרכזיים: הכשרה מקצועית, הניתנת למי שעבד 20 שנה במקצוע שוחק, או למי שעבד בו 7 שנים ועבר את גיל 55 ופנסיית הגישור הניתנת לעובדי מקצועות שוחקים, הרוצים לפרוש שנתיים לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק. חשוב לציין כי לקרן מעגלים ניתן לפנות עד חצי שנה מהפיטורין

מה זה בעצם מקצוע שוחק?
"עובד מוגדר כעובד במקצוע שוחק וזכאי לתכניות הקרן, במידה ועבודתו כוללת שניים מבין המאפיינים הבאים: סחיבה ממושכת של משאות כבדים, עמידה ממושכת, עבודה פיזית בתנאי אקלים קשים, בסביבת חומרים מסוכנים, נסיעות ממושכות, סיכון בטיחותי גבוה, עבודה במשמרות קבועות לאורך זמן, עבודה בסביבת רעש, בתנאי קור, חום, רטיבות, ריחות קשים. אפשרות נוספת היא עובד שוועדה רפואית קבעה כי הוא סובל משחיקה תעסוקתית".

ומי הם אותם עובדים שהקרן מסייעת להם?
"בעבר סייענו לעובדים בנגב קרמיקה ובפניציה בירוחם, ולעובדי טבע שפוטרו. היום אנחנו מסייעים לעובדים במפעל פניציה בצפון שנסגר לאחרונה. אנחנו בקשר גם עם עובדים באל על. עם משבר הקורונה, נקלענו לסיטואציה עולמית לא נורמלית, מיליון אנשים בארץ יצאו לחל"ת, וחלקם בוודאות לא יחזרו למקום העבודה".

איך מתמודדים עם מצב כזה?
"בנינו מסלול מיוחד לעובדים שעונים על הקריטריונים של עובד במקצוע שוחק, והורדנו את הגיל המינימאלי ל-45. אנחנו מאפשרים לעובדים הללו לפנות לקרן ולהירשם לקורסים במהלך חצי שנה מיום הפיטורים".

מאז תחילת פעולת הקרן ב-2012, הוכשרו באמצעותה למעלה מ-30 אלף עובדים. לדברי ויגודסקי, העובדים הוכשרו במגוון רחב של כ-800 קורסים מקצועיים, וב-120 מכללות. כשמרבית הפונים מעדיפים דווקא את מסלול ההכשרה על פני מסלול פנסיית הגישור. 

"אני מאמינה שבעקבות הקורונה גם מסלול הפנסיות יגדל, אבל זה בוודאי לא יהיה באותו הקצב כמו מסלול ההכשרות". היא אומרת "הנושא של פנסיית החובה התחיל רק ב-2008, ורבים מעובדי הצווארון הכחול לא צברו קודם לכן לפנסיה. אז הפנסיה שלהם נמוכה, והם רוצים להמשיך ולעבוד – אבל להחליף מקצוע למקצוע פחות שוחק".

איך בעצם מחליטים איזה קורסים והכשרות מציעים לאנשים?
"הקורסים שמוצעים על ידי הקרן, נבחרים על בסיס נתוני ביקוש משרות של הלמ"ס, ותוך כדי התייעצות עם המעסיקים וההסתדרות כדי שיהיו מותאמים לדרישות שוק העבודה המשתנה. בימים אלה מתבצעת בחינה מחדש של המקצועות הנדרשים נוכח משבר הקורונה". 

"בענף הבניין למשל ברור לנו שחסרים עובדים, לאו דווקא רצפים – ממוני בטיחות, מנהלי עבודה, מנהלי פרויקטים. אין לי ספק שיהיה ביקוש גדול בתחום. אני מניחה שיהיו שם חסרים הרבה מאוד עובדים".

איזה קורסים הם פופולארים?
"הקורסים שלנו נעים על מנעד גדול מאוד, מקולינריה ועד סייבר. יש אצלנו עובדים שלוקחים קורסים במקביל לעבודתם במטרה להסב מקצוע ולהישאר באותו מקום עבודה – כמו עובד קו ייצור שלומד להיות חשמלאי. יש לנו עובדים לא מקצועיים שמכשירים את עצמם לתעודת מקצוע כמו אזרחים עובדי צה"ל שמכשירים עצמם היום כטכנאים והנדסאים".

"יש לנו עובדים שעושים הסבה מקצועית, ובדרך כלל בוחרים במקצועות שהם יודעים שישדרגו אותם בשוק העבודה ושיש להם ביקוש במשק. יש לדוגמה מאות עובדים שלוקחים קורסים לנהיגה באוטובוס כי יש חוסר אדיר בענף".

חלק מהקורסים אותה מציעה הקרן, כוללים גם מכינות בתחומים שונים לשדרוג המיומנויות הנדרשות לעובדים כמו יישומי מחשב, אנגלית ועוד. 

יש אנשים שמנצלים את הקורסים כדי לפתוח עסק, אולי בשביל הכנסה נוספת?
"כן, קח לדוגמה קורס בניית ציפורניים. אתה יכול להרים גבה, אבל טיפול כזה עולה 150 שקל ולהקים 'קליניקה' דורש רק שולחן, שני כיסאות וחומרים בסיסיים. מספיק שלעובדת יהיו 10 לקוחות בשבוע והיא יוצרת לעצמה הכנסה נוספת של עוד 6,000 שקל ברוטו. אנחנו עוקבים אחרי הבוגרים שלנו ורואים מה קורה איתם. במגזר החרדי אנחנו מצילים משפחות כי האישה היא המפרנסת העיקרית".

ויגודסקי מקווה שנושא ההכשרות בכללותו יקבל תנופה משמעותית בעקבות משבר הקורונה ונוכח האתגרים העתידיים של המשק בישראל, ומזכירה כי הקרן בראשה היא עומדת, אמונה רק על ציבור עובדים מסוים – עובדי המקצועות השוחקים בישראל.

"זה לא חייב להיות כך". היא אומרת "נסעתי ללמוד ממדינות אחרות: שוודיה, הולנד, פינלנד, אני בכוונה אומרת מדינות בסדר הגודל של ישראל, בהן המדינה, המעסיקים והאיגודים המקצועיים חברו יחד כך שכל עובד צריך לעבור הכשרה מקצועית מדי שלוש שנים כדי להתאים את הכישורים שלו לשינויים הטכנולוגיים בשק העבודה. יש מקצועות חדשים שבשנים הקרובות אין לי ספק שיהיה בהם מחסור, נושא הסייבר יקבל תאוצה וגם הגז הטבעי. מישהו יצטרך לתת את ההכשרות הללו, ולאור מה שקורה עכשיו, אם המדינה לא תעשה הכשרות מסיביות המצב לא יהיה טוב".