נגיד בנק ישראל: אסור להעלות עכשיו מסים

פרופ' ירון מציע לממשלה להחיש את העזרה לעסקים ולעודד צמיחה בתקציב • את הריבית הותיר ברמה של 0.1% • בניגוד להערכות: הצמיחה השלילית תסתכם "רק" ב־4.5%

אחרי שבחודש אפריל הוריד את הריבית ב־0.15% לשיעור של 0.1%, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הותיר הפעם את הריבית ללא שינוי.

בהחלטת הריבית הקודמת בחודש שעבר ציין הנגיד שבנק ישראל לא יהסס לנקוט את כל הכלים המוניטריים, כולל כלי הריבית, כדי למזער ולצמצם את הפגיעה בכלכלה ובמשק בעקבות משבר הקורונה. ובכל זאת ירון מעדיף את היציבות המוניטרית כעת, תוך שהוא מדרבן את הממשלה לגבש מדיניות פיסקלית באמצעות תקציב 2021-2020 שתהיה תומכת צמיחה - דהיינו מבלי להעלות מסים.

לצד החלטת הריבית, חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה תחזית צמיחה מעט אופטימית יותר לשנה זו וגם לשנה הבאה. בתחזית חודש אפריל בנק ישראל היה פסימי והעריך שהתוצר המקומי יתכווץ בשיעור של 5.3% וכעת בתחזית המתוקנת של חודש מאי, בנק ישראל נשמע מעט פחות פסימי ומעריך שהתוצר המקומי יתכווץ "רק" בשיעור של 4.5%.

בכל הקשור לאבטלה, לגירעון וליחס חוב־תוצר - בנק ישראל נותר מודאג: את תחזית האבטלה לשנה זו שעמדה על 8%, מתקנים בבנק ישראל לשיעור של 8.5% - עם 353 אלף מובטלים. מדובר בשיעור אבטלה ממוצע של 6.3% השנה, במקום 6% בתחזית חודש אפריל. באשר לאינפלציה, בנק ישראל צופה כעת אינפלציה שלילית של מינוס 0.5%, לעומת צפי לאינפלציה של מינוס 0.8%.

באשר לשנת 2021, חטיבת המחקר הורידה את תחזית הצמיחה כאשר התוצר המקומי יצמח רק בשיעור של 6.8%, לעומת הערכות לצמיחה מהירה של 8.7% בתחזית חודש אפריל הקודמת. שיעור האבטלה הממוצע השנתי ל־2021 ימשיך לטפס ויגיע לשיעור של 6.7%, לעומת הערכות בתחזית אפריל שלפיהן תחול התמתנות באבטלה שתרד לשיעור שנתי ממוצע של 5.5%. לפי בנק ישראל, האבטלה ברבעון הרביעי והאחרון של שנת 2021 תישאר ברמה של 5.5% ולא תרד לרמה של 4%.

עוד בנושא:

• בשורה: יבוטל קיזוז הקצבאות בתקופת הקורונה

• בעקבות הקורונה: התוצר המקומי התכווץ ב-7.1%; פגיעה קשה בייצוא

• הממשלה אישרה: תכנית הסיוע למשק תגדל ב־14 מיליארד שקלים

• "נמצא את האיזון בין בריאות הציבור לפרנסת החקלאים"

עוד מציין הנגיד בהחלטתו כי "חזינו בשינוי מגמה בשוקי ההון. הירידות החדות בשוקי המניות התקזזו חלקית, ושוקי האג"ח הממשלתיות התייצבו. פעילות בנק ישראל הפחיתה באופן משמעותי את התשואה על אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בישראל". במילים אחרות, המדינה משלמת ריבית נמוכה יותר על החוב שלה, כמו גם החברות.

לדברי הנגיד, "נמשכת מגמת הירידה בסביבת האינפלציה, בפרט על רקע הירידה במחירי האנרגיה. לאור המשבר ישנו קושי מתודולוגי בחישוב מדד המחירים לצרכן ובניתוח המשמעות של שינויי המחירים הנמדדים". במילים אחרות, על שני המדדים האחרונים שפורסמו קשה מאוד להסתמך, כיוון שהם בהחלט לא מייצגים שינויי מחירים במרבית המוצרים שחושבו, מבלי שיתבצעו עסקאות. זהו ככל הנראה גם אחד השיקולים שלא לשנות את הריבית בסביבה של חוסר ודאות.