גיבורי תקופת הקורונה נפגשו בהדסה

אלי וייס, חובש במד"א לא תיאר לעצמו שכך יסתיים לו סיפור הצלת חיים אליו נקלע.

קריאה להצלת חיים לפני כחודש הזניקה אותו עם דיווח על גבר חולה שזקוק לפינוי לבית החולים. אלי והצוות שאיתו לא היססו.

רק מאוחר יותר, בבדיקה שנערכה התברר כי הגבר שפונה היה חולה בקורונה. בבדיקה מול משרד הבריאות נאמר לאלי וחבריו שהיות והם חבשו מסיכות וכפפות אין להם צורך להיכנס לבידוד.

בכך חשב אלי שהסתיימה הדרמה. אך כעבור כמה ימים, מספר אלי, נשוי ואב לילד מירושלים, הוא החל לחוש ברע ולסבול מתסמינים של מחלת הקורונה.

בבדיקה שעבר הוא נמצא חיובי לקורונה. אלי נשאר בתחילה בבית בשל התסמינים הקלים שהיו מנת חלקו בימים הראשונים. "כעבור זמן קצר החלו התסמינים להחמיר וחשתי בקשיי נשימה. החלטתי בלב כבד להתפנות לטיפול רפואי ופוניתי אל מחלקת הקורונה במרכז הרפואי 'הדסה'. כמו לכל אדם היה לי חשש גדול ממחלקת הקורונה אבל כשהגעתי לבית החולים האחות הראשית דורית שורקה קיבלה אותי למחלקה, הסבירה על האופן שבו המחלקה פועלת והפיגה את החששות".

"הרופאים ביצעו לי בדיקות מעמיקות כדי לוודא שלא מדובר במצב יותר מורכב או מסוכן והתחלתי את תקופת האשפוז. זמן קצר לאחר שהגעתי חל שיפור ניכר במצבי וגם במצב הרוח. הצוות הזה מיומן, מלא רצון טוב, חשוב לו שנתחזק גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית. שנעבור את זה הכי טוב שאפשר. הם ארגנו שם הכל, החל מעיסוקים שונים ליומיום, עבור באוזן קשבת תמיד לכל מטופל ועד תרופות לטיפול בתסמינים השונים", הוסיף.

"עם הזמן הצוות הרפואי הסתייע בהכשרתי במד"א על מנת לסייע לחולים המאושפזים במחלקה' ואם מישהו נזקק לסיוע קל, או לעידוד או תמיכה, ניגשתי גם וחיזקתי אותו", סיפר אלי. "למרות האתגר והמגבלות שיש בטיפול בחולי קורונה, צוות האחיות ב'הדסה' עשה הכול על מנת לשמח אותנו ולדאוג לנו. בכל פעם שהגיעו למחלקה עצמה, הם נשארו זמן רב עם החולים כשהם ממוגנים עם ציוד מיגון מלא - שכשמתנדב אני יודע כמה הוא לא נוח. הרופאים שבדקו ודיווחו לנו על המצב היו תמיד נגישים ומסבירי פנים וניכר שכל מי שעובד שם יודע שהמטופלים נותקו מהחיים שלהם בבת אחת ושהכי חשוב זה להשאיר את האנושיות המדהימה ששוררת במקום".

"השיא היה עבורי בשבת, כשכל אדם מרגיש קצת יותר את הלבד שלו ורגיל בשגרה להיות עם המשפחה. הצוות כנראה צפה את זה ודאג לנו לארוחה חגיגית. 'השפע וההשקעה גרמו לנו לא רק להרגשה שבתית מיוחדת אלא לטעם של שבת ממש כמו במלון מפואר", ובכלל הרעיון של להשקיע עוד קצת מחשבה במטופלים, זה לגמרי היה מחמם לב", מסכם אלי את השהות שלו ב'הדסה'.

לאחר שהחום ירד ותסמיני המחלה נרגעו, עבר אלי למלונית של חולי קורונה בירושלים, שבה הוא שהה עד להחלמתו השלמה. "ציפיתי כבר לחזור לפעילות במד"א, ולהיות חלק ממגישי העזרה הרפואית. כמי שחווה זאת, לא אשכח את המסירות של הצוות בהדסה, אבל עכשיו שוב הגיע תורי לתת לאחרים. לא נתתי לעצמי את הפריבילגיה לנוח סתם, ידעתי שאני צריך להחלים מהר, להיות שלילי לקורונה לחזור ולהציל חיים בחוץ".