https://a7.org/pictures/951/951472.jpg
בית אבות
צילום: ISTOCK

הפיצוי זניח על קיצור תוחלת חיים

by

משפחותיהם של מרבית מהנפטרים בבית האבות 'משען' בבאר שבע תובעות מהרשת פיצוי בסך של חצי מיליון שקלים לכל משפחה.

האם יש ממש בתביעה או שמא מדובר בתביעת סרק כפי שהיא מוגדרת על ידי הרשת עצמה? על כך שוחחנו עם עו"ד יראון פסטינגר, מומחה בדיני ביטוח נזיקין ורשלנות רפואית.

עורכי הדין המייצגים את המשפחות מתריעות כי אם לא ישולם הפיצוי למשפחות הרי שתבוא תביעה שהסכומים בה יהיו גבוהים יותר ויידרשו אמצעי ענישה כלפי האחראים ברשת.

עו"ד פסטינגר מזכיר כבר בפתח דבריו ש"אין ספק שאנשים מבוגרים רגישים יותר לוירוס הקורונה, והעניין החל להתפשט בבתי האבות, ולא משרד הבריאות וכנראה גם לא הנהלת המוסדות נקטו בצעדים הנכונים כמו בידוד, בדיקות והעברת האנשים למקומות אחרים. כך שמבחינת עילת תביעת הנזיקין המוסדות ומשרד הבריאות יצטרכו לתת הסבר ויכול להיות שהייתה כאן רשלנות".

עם זאת הוא מציין כי "בתביעת נזיקין יש שלושה שלבים, צריכים שתהיה חובה כלפי התובעים, שמדובר בחובה שהופרה ברשלנות ושיקרה נזק. מבלי להיכנס באופן ספציפי לתביעה הזו, אצל מבוגרים הנזק במקרה של מוות הוא נזק של קיצור תוחלת חיים, ועל קיצור תוחלת חיים, למעט במקרים קיצוניים של תקיפה, מעשה מכוון וכו', בפועל לא פוסקים פיצוי למעט סכומים זניחים. ניסינו אני ואחרים לשנות את ההלכה הזו בבית המשפט אבל לא הצלחנו".

פסטינגר מציין כי גם אם קיים פיצוי הרי שמדובר בסכום זניח ביותר. "כאשר מדובר באדם צעיר שנפטר וחייו קוצרו בעשרות שנים פוסקים על כל שנה 15 או 20 אלף שקלים. לפני עשרים שנה היה פסק דין פורץ דרך, שגם הוא "שוטח" ברבות השנים, ואז נפסקו 35 אלף ש"ח לכל שנה. אז כשמדובר באדם זקן ותוחלת החיים שלו קוצרה בשנה או ב-5 שנים הסכומים הכספיים יהיו מזעריים ולא ישקפו את הצעד והכאב של המשפחה. זה המצב המשפטי בהיעדר פיצויים עונשיים".

מוסיף פסטינגר ומספר על פסיקה ישנה של תיק אותו ניהל משרדו ובו באופן נדיר בית המשפט פסק על קיצור חיים בשנה או שנתיים 175 אלף שקל "וזה היה חריג. שם היה מדובר באישה כבת חמישים, אבל כשמדובר באדם מבוגר שהולך לעולמו ומדובר בקיצור שנים בודדות הסכומים יהיו צנועים לפי החוק במתכונתו הנוכחית".

באשר לתביעה הנוכחית אומר עו"ד פסטינגר כי הוא אינו מכיר את התיק, אך להערכתו עורכי הדין עושים ככל יכולתם להביא למענה שמשמעותו פיצוי כספי, ולכן הגיעו לסכומים המדוברים. "זו יריית פתיחה. המרחק בין כתב התביעה לפסיקה יכול להיות גדול מאוד. קודם כל צריך להוכיח את האחריות, אבל המצב המשפטי לגבי פטירה וקיצור תוחלת חיים של אנשים זקנים הוא בעייתי בישראל. צריך להגיש חוות דעת רפואיות שעולות כסף. אז אמנם אם זוכים בתביעה מקבלים את הכסף הזה חזרה, אבל בשלב הראשון נדרש מימון ביניים".

לדברי עו"ד פסטינגר טיעון לפיו מדובר היה במגיפה חדשה והנהלים לא היו ברורים, טיעון כזה אינו מתקבל. "אם נבואות הפאניקה היו מתגשמות והיו עשרת אלפים מתים זה היה מוגדר ככוח עליון, אבל למזלנו הרב תוצאות המחלה הזו היו צנועות לא יותר מאשר שפעת, ולכן טענת ההגנה של הגופים האלה לא יכולה להיות שמדובר בכוח עליון או תופעה שלא יודעים איך להתמודד איתה".

"לא היה צריך להיות גאון כדי להבין שאנשים מבוגרים, הרגישים יותר למגיפות אחרות, הם גם רגישים יותר למגיפה הזו והיה צורך לנקוט באמצעי מנע, והשאלה אם פעולות המנע הללו ננקטו, ואם יש כל כך הרבה מקרים במוסד אחד זה אומר דרשני המחייב בדיקה יסודית אם ההנהלה ומשרד הבריאות עשו את כל מה שהיה צריך לעשות".