כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת חג השבועות

הסמיכות בין החג לשבת מצריכה היערכות מיוחדת, כמו גם שגרת הקורונה שעלולה לשנות חלק ממסורות החג • אז איך עושים 'עירוב תבשילין'? • וכיצד נקיים את תיקון ליל השבועות ללא התקהלויות? • "ישראל היום" עושה לכם סדר

בסוף השבוע הקרוב יחולו בצמידות חג השבועות ויום השבת. המציאות ההלכתית והמעשית מצריכה היערכות מוגברת הן מבחינת הבישולים והן מבחינת ההחלטה איפה עושים את החג. לכך מצטרפות גם התהיות האם וכיצד עושים בכלל לבד או בקבוצות קטנות תיקון שבועות, עקב כללי הריחוק של הקורונה. "ישראל היום" החליט לעשות סדר בתחום ולהאיר את כל הנקודות החשובות כך שכולנו נרגיש מוכנים יותר. 

בישולים בחג עבור שבת

אחד ההבדלים העקרוניים שקיימים בין שבתות לחגים בהלכה הוא האפשרות להעביר אש ולבשל לצורך אוכל נפש בחג. ניתן לשמור להבה מערב החג, על ידי הדלקת נר נשמה למשל, ולבשל בחג עצמו עבור החג. 

אך כאן אנו נתקלים בבעיה: מלכתחילה אסרו חכמים להכין או לבשל בחג עצמו בשביל השבת, על מנת שלא שהמהלך לא יתפרש כזלזול בקדושת החג. ומה הפתרון? 'עירוב תבשילין' - ניתן להתחיל בהכנת האוכל לשבת כבר לפני החג, ובחג עצמו רק להשלים את מה שהתחלנו ולסיים את הבישולים. כך אין התעלמות מקדושת החג שהרי האדם הכין את עצמו לשבת כבר לפני ובחג רק מתבצעת סיום הכנת הארוחה. 

איך עושים 'עירוב תבשילין'?

בערב החג, כל משפחה לוקחת מאכל מבושל צלי או כבוש, שנהוג לאכול עם לחם. לצד המאכל שמים גם לחמנייה או מאפה לחם אחר בשיעור של "כזית" [27 גרם] ומגדירים אותם כאוכל שהאדם יאכל בשבת שאחרי החג. כיום הנוהג הוא לקחת ביצה מבושלת עם לחם. עם ההנחה של שני התבשילים האלו במקום שמור מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו, על מצות עירוב". 

בנוסף לברכה, מוסיפים משפט בארמית שאומר, בזה העירוב, יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהדליק את הנר, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת. הנוסח הארמי הוא: "בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי, ולבשולי, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת".

תיקון ליל שבועות בצל הקורונה

בבוקרו של חג השבועות ניתנו הלוחות הראשונים לעם ישראל במעמד הר סיני, על כן היה צורך להעיר את העם עם זאת החמה, בזריחה. משה רבנו עבר בכל המחנה כדי "להוציא את העם מהמיטה". הקדוש ברוך בעצם חיכה לעם על ההר מה שנחשב כמעין חטא וחוסר כבוד כלפי בורא העולם. לכן נהגו קהילות ישראל להישאר ערות בליל שבועות כדי לתקן את החטא ההוא. 

איך נקיים את "התיקון" השנה? 

בדרך כלל מדובר בהתכנסויות המוניות בבתי הכנסת לשמיעת שיעורי תורה או בחלק מהעדות לקריאת סדר לימוד שהוכן ללילה הזה ונקרא 'תיקון ליל שבועות'. אלא שהשנה, יש הגבלה על כמות המתאספים בבתי הכנסת בדגש על כללי הרחקה בעקבות וירוס הקורונה. 

קהילות רבות יצטרכו לגלות יצירתיות ולערוך מספר שיעורים במקביל, אחד בבית הכנסת, אחד ברחבה ליד בית הכנסת ואחד בחנייה משותפת של בני הקהילה למשל, כדי לשמר את המנהג היפה ומאידך לא לסכן את כולנו בהדבקה של הקורונה. 

עוד בנושא:

כבוד לתוצרת הארץ: מבצעי שבועות

כל הפרטים: מתי נכנס חג שבועות 2020?

בתי הכנסת ייפתחו היום

האם יש אפשרות אחרת שתמנע התקהלות?

עקרונית, ההישארות ערים בלילה של שבועות היא מנהג. לכן, פסק בעבר הרב שלמה אבינר שליט"א שאם אדם שחושש להירדם ולא יקום לתפילה בבוקר, עדיף שילמד עד חצות וילך לישון לאחר מכן כדי שיוכל לקום בזמן לתפילת שחרית. ובדגש על הקורונה: אדם שרגיש לקורונה או שפוחד להגיע לכינוסים, כדאי לו ללמוד בביתו ולהישאר ער עד חצות במידה וקשה לו להישאר לבד ער עד הבוקר. 

מתן תורה וקריאת מגילת רות

בשבועות ניתנה התורה לעם ישראל. אז למה נהגו לקרוא במגילת רות? לפי המסורת היהודית דוד המלך נולד ונפטר בשבועותו את המגילה חותמת רשימת יוחסין המייחסת את דוד המלך לרות ולבעז. כמו כן, המגילה מתארת את עונת הקציר ששיאה בשבועות. 

הציונות וחג השבועות

עם תהליך שיבת ציון והקמת ההתיישבות העובדת, החלו בהתיישבות החדשה לשחזר את טקס הבאת הביכורים לבית המקדש שהיה נהוג בשבועות. היה מדובר בטקסים מקומיים שבהם חגגו את סוף הקציר על ידי העלאת מופעים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים. הטקס מתקיים עד היום בחלק מהקיבוצים והמושבים בארץ.

זמני כניסת החג (יום חמישי בערב – 28.5.20)

ירושלים – 19:02

תל אביב – 19:19

חיפה – 19:13

באר שבע – 19:18

זמני יציאת השבת (30.5.20)

ירושלים – 20:20

תל אביב: 20:22

חיפה – 20:24

באר שבע – 20:20