זמנה של האמת חלף

בהרבה מובנים פרופ' רות גביזון צדקה. הסיכוי של נתניהו לזכות במשפט צדק כמעט לא קיים.

זה מאוחר מדי עבורו, כפי שזה מאוחר מדי עבור רבים אחרים שהגיעו לשלב שאליו הוא הגיע. כדי להבין מדוע, צריך לבחון לעומק את המרחב המצומצם מלכתחילה של הדיון המשפטי. 

השופטים אמנם בוחנים, אם ההגנה מצליחה להצדיק זאת, את האופן שבו נגבו עדויות והתבצעו חקירות, או טענות לאכיפה סלקטיבית. אך בהקשר הזה טיעונים כמו "הגנה מן הצדק" אינם מתקבלים בקלות. הסיבה לכך נעוצה בנטייה שלא לפסול ראיות, אפילו אם הוכח שהתקבלו בדרך פסולה. בארה"ב מקובל עקרון "פרי העץ המורעל", שלפיו ראיה שהושגה באופן פסול, וכל שהושג בעקבותיה - נפסלים כליל. בישראל, לעומת זאת, נהוג לאזן את הראיה כפי שהושגה, עם שיקולים אחרים. מסיבה זו טענה להגנה מן הצדק משיגה תוצאות שוליות בלבד.

המקרה של נתניהו לא שונה מאינספור מקרים של אזרחים מן השורה. טענות על תרבות השקר במשטרה ידועות, זכויות נחקרים אינן נשמרות, הפרקליטות רעבה להרשעות כי היא נועדה להרשיע, ובהיעדר פיקוח או ביקורת על גופים אלה - כוחם הבלתי מוגבל מוביל לשיעור הרשעות אסטרונומי.

אחד הטיעונים של פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, נגד ביקורת על הפרקליטות, היה שבית המשפט הוא גוף הביקורת היעיל ביותר של הפרקליטות. טענה זו נשמעת דמגוגית, כשיודעים שבית המשפט לא גובה מחיר על מחדלי חקירה, עובדה שתהפוך את שלב הטיעונים המקדמיים של נתניהו לכמעט מיותר, ויהיו טיעוניו צודקים ככל שיהיו.

במקרה של נתניהו, כמו במקרים רבים של אזרחים מהשורה, הרכבת כבר חצתה את הרמזור האדום וחלפה במהירות על פני תחנת הצדק בואכה שערי בית המשפט, למעט הבדל אחד: במקרה של נתניהו שמענו הכל.

שמענו על תרגילי לחץ פסול ופשפשים; על השפלה וביזוי של שתי נשים שטענו שהן הוטרדו מינית לכאורה, רק כדי שלא יפריעו למשטרה להגיע להרשעה המיוחלת; שמענו על הקלטות מנדלבליט, האדם שהחליט להגיש נגד נתניהו כתב אישום; שמענו על הגשת תצהיר כוזב לכאורה של אחת התובעות בתיקי נתניהו; ראינו במו עינינו את המפכ"ל "מדליף", שמענו את רמזיו על "מעקב מטעם" אחר החוקרים. כל התופעות האיומות הללו נעצרו בגופי התקשורת הימנית, ולא צלחו את אולפני מדורת השבט.

הדרמה האמיתית בתיקי נתניהו היא לא מה שהתקשורת הקאנונית בישראל בחרה לסקר, אלא מה שהיא לא - תוך התעלמות מוחלטת מעדויות ומתחקירים שהצביעו על תחלואים קשים במערכת אכיפת החוק. האולפנים הציגו קו אחיד - כל טענה מוצדקת היא "הסתה", וכל ביקורת נחוצה והכרחית היא "רדיפה".

וכשהתארח באולפנים איש תקשורת מהימין, הוא בדרך כלל נשאל במבט מיתמם - "אז בעצם אתה אומר שכולם קשרו קשר נגד נתניהו?" ובכן, אם אנשי האולפנים היו עושים את עבודתם נאמנה - הם כבר היו יודעים לענות על השאלה הזאת בעצמם. זמן האמת חלף.