כלכלת הקורונה
צמיחה שלילית דרמטית
מחיר המשבר: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-7.1% ברבעון הראשון.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בירידה החדה ביותר מזה עשרים שנה | ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-20.3%
by ארז רביבהכלכלה הישראלית התכווצה ברבעון הראשון השנה ב-7.1% לעומת הרבעון הקודם – הכיווץ החד ביותר מזה עשרים שנה – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו היום (שני). הסיבה המרכזית: התפרצות הקורונה והשבתת המשק בעקבותיה.
ההתפתחות השלילית של הרבעון הראשון של שנת 2020 הושפעה באופן ישיר ממשבר הקורונה ונקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת התפשטות הנגיף, שגרמה להאטת דרמטית בפעילות במשק. השפעה שלילית נוספת נגרמה בשל הירידה החדה ביבוא מכוניות הנוסעים .
לעומת הרבעון הקודם בשנת 2019 נרשמו ירידה של 4.6% בתמ"ג (ללא מסי ייבוא), וירידה של של 9.1% בתמ"ג העסקי. ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-20.3%, מכירת מוצרים בני קיימה ירדה ב-14.7% במוצרים בני קיימה, וההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-17.3%.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל
אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר
ייבוא הסחורות והשירותים, נחתך ב-27.5%. מי ששמר על יציבות יחסית הוא תחום יצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק) עם ירידה של 0.5% בלבד.
בלמ"ס מדווחים כי הירידה הנוכחית היא הגבוהה ביותר בעשרים השנים האחרונות גם בהשוואה לירידות שידע המשק בשנת 2001 וברבעון האחרון של שנת 2008.
צריכת המזון והטבק עלו, כל השאר צנח
ההוצאה לצריכה פרטית, שנפגעה קשה מאוד ממשבר הקורונה ירדה ב-20.3% ברבעון הראשון של שנת 2020 בחישוב שנתי (5.5% בחישוב רבעוני), שפירושו ירידה של 21.7% בהוצאה לנפש.
הצריכה הפרטית השוטפת לנפש, הכוללת הוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת, ירדה ב-14.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש ירדה ב-33.8% בחישוב שנתי (9.8% בחישוב רבעוני). השפעת משבר הקורונה הביאה לירידות גבוהות במיוחד בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי.
הסעיף היחיד שבו נרשמה עלייה משמעותית בצריכה הפרטית לנפש היה צריכת המזון המשקאות והטבק שעלה ב-5.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון השנה.
הממשלה על הבלמים ולא על דוושת המהירות
למרות תכניות הסיוע הממשלתיות להתמודדות עם משבר, נתוני הלמ"ס מראים על ירידה בהוצאה הציבורית: ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-10.3% ברבעון הראשון של שנת 2020 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-22.7% בחישוב שנתי (6.2% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון של שנת 2020.
הייצוא סובל פחות בזכות שירותי התוכנה וייצוא הגז
יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברבעון הראשון של 2020 ב-0.5% בחישוב שנתי, לאחר לעלייה של 9.8% בחישוב שנתי ברבעון הקודם.
היציבות ביצוא הסחורות והשירותים משקפת ירידה חדה ביצוא שירותי התיירות שנגרמה בשל משבר הקורונה – ירידה של 84.7% בחישוב שנתי (37.4% בחישוב רבעוני), ויצוא השירותים למעט תיירות עלה ב-9.4%. יצוא השירותים האחרים (הכולל יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד') עלה ב-18.4% בחישוב שנתי.
גם ביצוא הסחורות נרשמה עלייה ברבעון הראשון של 2020: הייצוא התעשייתי עלה ב-13.9% (למעט יהלומים). הנתון כולל גם את ייצוא הגז הטבעי, שתהליך היצוא המשמעותי שלו החל ברבעון זה. יצוא היהלומים ברבעון הראשון של 2020 ירד ב-31.4% בחישוב שנתי (9.0% בחישוב רבעוני). בנוסף, כמו בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2019 חלה ירידה ביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-5.9% ברבעון הראשון של 2020.
משבר לא שוויוני
לפי נתוני הלמס, איטליה, ספרד וצרפת, ספגו התכווצות כלכלית של 19% ומעלה בחישוב שנתי ברבעון אחד בלבד. המצב בישראל דומה יותר להולנד ודנמרק, סביב 7% בחישוב שנתי. הכלכלה הפינית הצליחה אפילו לצמוח בשיעור קטן של 0.4% בחישוב שנתי.
בלמ"ס מסבירים כי פרסום הנתונים בשלב זה תמיד מבוסס על הערכות לגבי נתונים שעדיין אינם סופיים, והתפרצות הקורונה גורמת לאתגרים נוספים לגבי מהימנות הנתונים. "עקב המצב החריג ששהה בו המשק בעיקר בחודש מרץ, לא ניתן היה לעשות שימוש בשיטות הרגילות כדי לאמוד את הנתונים החסרים. לכן נדחה מועד פרסום האומדן, כך שנוכל להשלים נתונים נוספים מסקרים, מנתונים מנהליים ומדיווחים ישירים של חברות".