https://cdn.doctorsonly.co.il/2020/05/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%99%D7%A4%D7%94-e1590396638101-640x360.jpg
"מיקרה", קוצב הלב הזעיר שהושתל בחולה ב"הלל יפה". צילום: דוברות בית החולים

קוצב לב זעיר הושתל ב"הלל יפה" בחולת דיאליזה שסבלה מהפרעות בקצב הלב

"מיקרה", הקוצב הזעיר בעולם שגודלו כ-2.5 ס"מ בלבד, מהווה פתרון לחולים הסובלים מנטייה מוגברת לזיהומים או לבעיות בכלי דם חסומים ואינם יכולים לעבור השתלה של קוצב לב רגיל

by

המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה הצטרף השבוע לכמה מבתי החולים בישראל שבהם הושתלו כבר קוצבי לב חדישים מהדגם הנחשב לקטן ביותר בעולם בהשוואה לקוצב הלב הרגיל. ב"הלל יפה" הוא הושתל לראשונה בחולת דיאליזה בשנות ה-60 לחייה הסובלת גם מהפרעות קצב לב.

עוד בעניין דומה

הקוצב הזעיר, כ-2.5 ס"מ בלבד, מוכר בשמו "מיקרה". את ההשתלה ביצעו ד"ר מרק קזצקר, מנהל שירות קוצבים וד"ר אסף דנון, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הלב בבית החולים בחדרה.

ד"ר קזצקר: "השתלת הקוצב החדשני דומה לצנתור והקפסולה מוחדרת ישירות ללב ללא צורך בחתך חיצוני בעור. בהשתלת קוצבי הלב המסורתיים, בשלב הראשון הרופא נדרש לבצע חתך קטן מתחת לעצם הבריח, שם מונח הקוצב. לאחר מכן מוחדרות האלקטרודות לתוך וריד ראשי שבסמוך לקוצב, כאשר קצה אחד מחובר אליו והקצה השני מחובר ישירות לאזור המתאים בלב".

לקוצב החדיש מספר יתרונות על פני יתר הקוצבים: הליך ההשתלה פשוט יותר ושידור הנתונים העדכניים ממנו נעשה ישירות למערכת ניטור מרחוק. משך זמן ההשתלה כחצי שעה בלבד. הקוצב החדש מספק פתרון בעיקר לחולי לב הסובלים מבעיות בכלי דם, לחולי דיאליזה הסובלים מחוסר ורידים ומנטייה מוגברת לזיהומים ומחלות דלקתיות וחולים שסבלו מזיהומים חוזרים בעקבות השתלת הקוצב המסורתי שעד כה לא היה להם מענה.

"חולים הסובלים מנטייה מוגברת לזיהומים או לבעיות בכלי דם חסומים, לא יכולים לעבור השתלה של קוצב לב רגיל. בראש ובראשונה, מחשש להתפתחות זיהומים במקום שבו מושתל גוף הקוצב או האלקטרודות. בשיעור קטן יחסית מהמקרים יש כשל של מערכת הקוצב וסיבוכים נוספים", הסביר ד"ר קזצקר.