בעקבות הקורונה: תוכנה חדשה תשפר כשירות תרבותית בקרב רופאים ומטפלים
באוניברסיטת בן גוריון פותחה לומדה אינטראקטיבית שמטרתה להכיר את הרגישויות התרבותיות של מטופלים במיוחד במצבי חירום ולסייע לצוותים הרפואיים בהתמודדות עם אוכלוסיות שונות
by מערכת דוקטורס אונליצוות מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע פיתח לומדה עבור צוותי הטיפול והסיוע הרפואי כדי לשפר אצלם את ההכרה והבנת הרגישות התרבותית של מטופליהם הבאים מרקעים ומאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. הצורך בלומדה זאת עתה התחדד בעקבות משבר הקורונה.
עוד בעניין דומה
- רק בישראל: בממשלת "חירום קורונה" יש יותר שרים ממונשמים
- מודעת אבל ענקית ב"ניו יורק טיימס" לאלף אמריקאים שמתו במגיפה
- בטכניון פיתחו מסיכת מיגון רב פעמית שנטענת בחיבור לטלפון נייד
מטרות הלומדה הן הגברת המודעות של הצוות המטפל לרגישויות התרבותיות הקיימות באוכלוסיות השונות בישראל. דגש רב ניתן להנחה כי בעת מתן הטיפול יש להתחשב ברקע הפסיכולוגי והחברתי-תרבותי של המטופל ולא להסתפק רק בהבנת הבעיות הרפואיות שלו.
את פרויקט הלומדה פיתחו ד"ר אודיה כהן, ראש התכנית לתואר שני ברפואת חירום ומרצה במחלקה לסיעוד באוניברסיטה בבאר שבע, ד"ר אורטל סלובודין מהמחלקה לחינוך, והפרמדיק יוסף קולה, תלמיד מחקר ברפואת חירום בבית הספר לבריאות הציבור ובעל תואר שני בעבודה סוציאלית.
ד"ר כהן: "משבר הקורונה העמיד בפני החברה הישראלית אתגרים רבים, רפואיים וכלכליים, והמשבר החריף את הפערים הקיימים בין קבוצות חברתיות ותרבותיות בארץ כאשר בתווך נמצאים צוותי הטיפול הרפואיים, רופאים, רופאות, אחיות ואחים ופרמדיקים. בנוסף, השתתפו במתן מענה למטופלים גם צוותי סיוע מהרשויות המקומיות, חיילים, שוטרים, ארגוני חירום ומתנדבים. הם נדרשו לתת מענה מקצועי לאוכלוסיות מגוונות שלעתים אינן מוכרות להם.
"מצבי חירום משפיעים על המרקם החברתי של כלל האוכלוסיה ובעת מגיפה המצב אף מחמיר משום שהשימוש במונחים מקצועיים כמו 'בידוד' ו'הסתגרות' יוצרים ניכור. במצב שכזה קל יותר לתייג קבוצות בחברה כ'מפיצי מחלות', למרות שאין סיבה ממשית לכך.
"בתחילת המשבר למשל, כך נעשה כלפי אנשים ממוצא סיני ובהמשך כלפי החברה החרדית או הערבית. לכן, במיוחד במצבי חירום נדרש ליצור קשרי אמון מהירים בין המטפל לבין המטופל. את זה עושים בעזרת פיתוח כשירות תרבותית, שמדגישה את הצורך ללמוד על מודעות וכבוד לערכים התרבותיים של המטפל ושל המטופל".
התוכנה האינטראקטיבית פותחה מתוך הניסיון המעשי של גורמים שפעלו בשטח לצד התובנות של מומחים מהאקדמיה, היא מתבססת על ידע נרחב שנצבר ומותאמת היטב להקשר הישראלי האקטואלי ולמגוון החברתי-תרבותי הקיים בחברה הישראלית.
בלומדה נכלל הידע האקדמי העשיר בנושאים הנ"ל כולל ראיונות מוקלטים עם מומחים בתחום, סרטונים וכתבות בעיתונות. היא מתמקדת בשלושה מימדים של כשירות תרבותית: מרכיב המודעות הכולל ערנות לקיומן ולחשיבותן של ההשפעות התרבותיות על תחום הבריאות. מרכיב הידע, הכולל היכרות עם המאפיינים השונים של בריאות פיזית ונפשית בתרבויות השונות, ומרכיב המיומנות, הקשור ביכולת לגלות כשירות תרבותית בפועל.
כך למשל מובאת בלומדה עדותו של רופא בן העדה הדרוזית כדוגמה כיצד חוסר הבנה תרבותית יכול לפגוע בקבלת טיפול רפואי מתאים. כאשר סבתו נשאלה על ידי רופא מה שלומה, היא ענתה "אל-חמדולילה". יש תרבויות שבהן לא מקובל לקטר או להתלונן, זה לא אומר שאין למטופל בעיה", הסביר הרופא.
הלומדה יושבת באתר האינטרנט שבו יתקיימו מגוון פעילויות לשיפור הכשירות התרבותית של אנשי הטיפול: פורום והתייעצות עם מומחים בתחום, חשיפה לעדויות ולסיפורים מהשטח, מענה על שאלונים קצרים לפני ואחרי הלומדה וגם חוות דעת. כדי לבחון את יעילותה, היא מלווה במחקר אקדמי.
מי שיבקש להתנסות בה יידרש לענות על שאלון קצר לפני ביצוע המחקר ולאחריו. התוצאות יסייעו בפיתוח תכניות התערבות נוספות בעתיד, מותאמות לקהל יעד ספציפי. בימים אלה, הלומדה מתורגמת לאנגלית כדי שתוכל לשרת גם צוותי סיוע רפואי בעולם.
ד"ר סלובודין: "אנחנו מאמינים שהחשיפה ללומדה זאת תסייע לצוותים להכיר טוב יותר את עצמם ואת האתגרים העומדים בפניהם במפגש עם אנשים מתרבויות שונות. מעבר לשיפור היעילות של הטיפול, הגברת כשירותם התרבותית של צוותי הטיפול והסיוע עשויה לתרום לצמצום הפערים החברתיים ולהגדלת הסולידריות".