ספשילייזד Levo SL Comp במבחן

החלוצה בתחום אופני ההרים החשמליים - ספשילייזד - עושה זאת שוב עם הדבר המרתק ביותר שקרה בחודשים האחרונים בתחום

אוקיי. אחרי כ-110 קילומטרים על הספשילייזד Levo SL  החדשים (להלן “SL”( אני יכול לומר בבטחון מלא ש”הבנתי” את האופניים האלה. וגיליתי אותם לאו דווקא במעלות ארוכים ומייגעים, היכן שרוב ה-E בייקס מככבים, אלא במורדות מפותלים, בין עצים וסלעים, סרפנטינות וענפים נמוכים. באותם המקומות שאופני אנדורו/שבילים אגרסיביים שולטים – עם השוואה שאי אפשר לחמוק ממנה לסטאמפי החדשים מאותו מותג. אז מה זה ה-SL.

הקונספט והמבנה

רוכבים אנאטומיים רבים נרתעים מאופני הרים חשמליים. בין השאר בגלל שאלו כבדים וגמלוניים ומקריבים הרבה משמחת החיים של אופני הרים פליקאביליים עם משקל העולה בכ-10 ק”ג יותר על אופני דוושות מקבילים. מצד שני המנועים של 2020 זה בהחלט משהו שלא להאמין – העוצמה והטווחים שמגיעים אליהם היום עושים את השימוש במצבי התגבור למפתים ביותר. וקילומטר מול קילומטר – זה המון כיף ומשמעותית מאמץ פיזי זעום. מה שגורם לרוכבים טהרנים רבים לסלוד מהם ולכנות אותם – כמו אצלנו “חשמלוקים” בגנאי מתנשא.

עוד מאוברדרייב >>>

ספשילייזד הבינה את זה והפיקה את ה-SL. עם גלגלים 29 אינץ’, בסיס גלגלים של 118.5 ס”מ, מהלך של 150 מ”מ לפנים ומאחור – ומערכת הנעה חשמלית קטנה יותר פיזית ועם תפוקה מופחתת. כדי להשאיר ל-SL משקל סביר ותכונות ניהוג כמו של אופני שבילים אגרסיביים רגילים – אבל גם לספק מומנט וסיוע במעלות ארוכים וקטעים טכניים. ההתקדמות הטכנולוגית, יחד עם לקחים מהדורות הקודמים של LEVO – יצרו מערכת יעילה מאד אנרגטית שמסוגלת להגיע – בניהול הנכון – לטווחים של אחיותיה הבכירות. ומצד שני – גם ללא תגבור כלל, עדיין אפשר להמשיך ולדווש.

מהצד השלדה נראית דומה מאד לזו של הסטאמפי. כולל קורה חד-צידית סקסית המקבילה לבולם הזעזועים ותורמת המון לקשיחות המבנית של משולש השלדה הקדמי. גרסת COMP שאצלי מגיעה עם שלדת אלומיניום M5 של המותג. מהלך המתלה הוא כאמור 150 מ”מ בכל קצה דרך FSR המוכר של היצרן. בולם הזעזועים שמאחור הוא FOX dps פרפורמנס ובחזית מזלג FOX רית’ם (קיים רק כ-OEM)   עם רגליים בקוטר 34 מ”מ, משכך GRIP ומהלך של 150 מ”מ.

אם נשאר עדיין בתחומי השלדה אספר על הסוללה המשולבת בתוכה ועם קיבולת של 320 וואט/שעה – וזו מניעה מנוע חשמלי עם תפוקה של 320 NM ו-240 וואט. מערכת הניהול כולה משולבת גם היא בטופ-טיוב וכל התפעול שלה נעשה בעזרת יחידת שליטה זעירה עם אגודל יד שמאל ו/או פקד שממש מתחת לראש היגוי. אין מסכים, תצוגות מורכבות או משהו מהותי שעלול להתפצח בנפילה. ממשק בלוטות’ לאפליקציה מאפשר רזולוציה עצומה של הגדרות, תיעוד רכיבות, מעקב אחרי בריאות המערכת וגם מצב תגבור “חכם” שוואלק – התגלה כמבריק.

נחזור לרגע לאבזור: מוט מושב מתרומם של אקס-פיוז’ן עם מהלך של 150 מ”מ (מהלכים משתנים בהתאם לגודל השלדה), מעצורים SRAM גייד R עם קליפרים 4 פיסטונים ודיסקים 200 מ”מ בחזית ו-180 מ”מ מאחור. העברת כוח דרך סט מלא של SRAM NX עם 12 הילוכים – בחזית פלטה של 30 ומאחור קסטה של 11-50. חישוקי אלומיניום ברוחב 30 מ”מ, שרוכים לנאבות של ספשילייזד (בוסט כמובן בכל צד) ועל החישוקים צמיגי בוצ’ר נהדרים ברוחב 2.3. נכון מאד. לא 2.5 אפילו לא 2.8 – 2.3. וזה רמז עבה לאופי הדקיק של האופניים האלה.

את החבילה סוגר כידון 780 מ”מ מאלומיניום, סטם קצר עם SWAT חינני ושימושי, ומושב – כולם מבית המותג. זה חותם חבילת אבזור תכליתית ונטולת BS שמטרתה העיקרית היא לספק את החוויה מבלי לקרוע את הכיס יתר על המידה.

המשקל (שאני שקלתי) מוכנים לרכיבה עם ג’יפה ודוושות עומד על 19.0 ק”ג והמחיר לגרסת COMP הוא 24,995 שקלים. כאשר במשפחה יש עוד 3 גרסאות נוספות כולן עם שלדת קרבון, מערכת הנעה זהה אך קיטים שונים. המחיר נסגר ב-51,995 שקלים לגרסת החלומות עם אביזרי קצה.

רוכבים

להתרשמות רכבתי עד עתה בשלושה סינגלים מוכרים – גם כדי שלכם תהיה איזו אמת מידה להשוואה. השבילים היו זכריה, הגלבוע ותמנע. בנוסף לאלו היו גם כמה רכיבות מקומיות קצרות יותר בשביל להיסגר על הסט-אפ ולהריץ את האופניים החדשים.

כבר די מזמן “פיצחתי” את המעצורים מסדרת גייד. כמה דקות של צומי ועוצמת הבלימה והמודולציה שלהם עולה לרמה אחרת. את הסט אפ למתלים עשיתי מעט יותר קשיח מההמלצה וניקיתי עוד יותר את החיווט הנקי ממילא (הכל עובר דרך השלדה) של הקוקפיט. טעינה מלאה ולדרך.

עם גלגלי 29 אינץ’ ו-150 מ”מ של מהלך ה-SL אוכלים את הסינגלים האלה בתיאבון גדול. ואין בהם הרבה אלמנטים טכניים שהיו אתגר בלתי אפשרי – אם אלו מעלות טכניים בקטעים של הגלבוע, גינות סלעים או שילוב של חול סופר-טובעני וסלעים נטועים בתמנע הצבעונית. תוספת הכוח של המנוע מורגשת מאד – הכוח מיידי ואינו מעיף ולא אחת עזר לי להתמודד עם פניות הדוקות ומדורדרות בעליה – או להרים גלגל מעל גזע עץ שנפל בחורף. בניגוד לאופניי ה-700 NM – שהופכות אותך לעצלן בהעברת ההילוכים – ב-SL המעביר האחורי עובד יותר כדי למקסם את שילוב הכוחות בין הרוכב למנוע.

כבר בזכריה- במורדות ובגינות הסלעים – קלטתי את האופי השובב של האופניים האלה. הן מאוזנות מאד ונטועות במהירות – אבל קל מאד להניף גלגל קדמי במנואל גם בזכות תמוכות שרשרת קצרות רק 435 מ”מ. רוב הרכיבה שם הייתי עם סיוע ביניים – TRAIL – וסיימתי הקפה אחת כשנותרו עוד 70% בסוללה וחולצת הרכיבה שלי יבשה מזיעה.

בגלבוע כבר עבדתי יותר. רציתי לנסות את מצב הרכיבה ה”חכם” באפליקציה. הגדרתי לה 4 שעות רכיבה וכי ארצה שבסופה אשר עם 10% סוללה. קבלתי הרבה כוח לסיוע בעליה – ותפרתי את הקטעים המסולעים שבה לגמרי בלי בעיה. הייתה עבודה אבל לא סבלתי. את האופניים גיליתי במורדות. שם הם עפו – גיהצו את הסלעים, דלגו את הדרופונים ובין הזיגזגים לדרדרת הציגו היגוי מהיר ומדויק – ובלימה עקבית וחזקה. מאד מרשים. את הגלבוע (כ-45 ק”מ) סיימתי עם 20% בסוללה אז את ה-100 מטרים האחרונים לרכב חגגתי על BOOST מפנק.

תמנע תמיד מקסימה – 37 קילומטרים של המדבר הכי יפה שיש אצלנו פלוס אתגר רכיבה פיזי וגם טכני. הפעם רכבתי ללא מערכת הניהול כשרוב הזמן הייתי במצב ECO ורק כשהרגשתי שאני מזיע מדי דגדגתי את הבורר ל-TRAIL. הבדל הכוח מורגש מייד והזיעה מתייבשת. המורדות היו פשוט מקסימים ונקרעתי בין הצורך להסתכל על הסינגל לרצון לשאוב כמה שיותר מהנוף הזה. הפוקס שלפנים – חסר יומרות – עבד נהדר. ספג את פני השטח ועקב אחריו במדויק. האחיזה בכל מצב הייתה נהדרת – גם הבלמים החזיקו יופי במורדות הארוכים. בקטעים המהירים יותר אפשר היה ממש לתקוע מהירות נאה מאד – ושם ניתוק הכוח בחלק העליון כמעט ולא מורגש (לא כמו ה”קיר” של האופניים הגדולים). יתרון הכוח בא לידי ביטוי בקטעי חול ו”פשפש” או “דשדש” רכים וטובעניים. אבל הביטחון שהם נתנו בסיבובים, שינויי כיוון מהירים, בחירת קווים מיידית והתחמקות מאבנים רבות שנפלו על הסינגל – היה מעל ומעבר למצופה. את הרכיבה הזו סיימתי עם 30% בסוללה.

לוגיסטיקה

אני גר בקומה שלישית ללא מעלית. כבר היה לי העונג להעלות לדירה אופני הרים חשמליים. כיף זה לא. כך שיתרון המשקל של ה-SL בהחלט שבא לידי ביטוי במימד הזה – והם לא קורעים אותי בסבלות בכל חזרה מהרכיבה.

הסוללה קטנה יותר ולכן גם נטענת מהר יותר. תוך שעתיים – שעתיים וחצי המטען מחזיר את הטעינה ל-100%. מבלי להתחמם ועם חיווי פשוט של נורה אדומה שהופכת לירוקה וזהו. חולי שליטה? תוכלו לקבל חיווי בזמן אמת דרך האפליקציה.

SL לסיכום

עוד לפני אציין את האיכות הכללית של האופניים האלה. זו הרשימה מאד. עם חיווט פנימי, מיקום מבריק של מגנט וחיישן, ועוד ניואנסים קטנים של תשומת לב ואי-עיגול פינות, שעושים הבדל גדול מאד. התחושה היא תחושת איכות של מוצר פרימיום אפילו שמדובר בגרסת הכניסה של ה-SL.

והאופניים האלה עומדות בהגדרת היצרן להיות “סטאמפי עם BOOST”. ברכיבה הם קלילים ומסתירים את המשקל בכל מצב ובטח בעליות. הכוח שמגיע יעיל מאד, מיידי ומשפר את הרוכב שיכול להחליט כמה הוא רוצה להתאמץ. תחשבו אופני שבילים אגרסיביים במורדות – עם זריזות, ספיגה ובלימה הצפויים מהז’אנר. הטווח מאפשר יותר ראנים (יש גם אופציה לסוללה נוספת והגדלה של 50% לטווח) או מהירות מדהימה בקטעי XC מהירים. כל זה מבלי לאבד את הקסם הקליל של אופניים רגילים.

הם כאלה כיפיים כדי לגרום לי לצאת לרכיבות ספונטאניות סתם ככה בסוף יום עבודה. אופניים שגורמים לך לרצות לעזוב הכל ולצאת לשעת פורקן – הם מבחינתי ניצחון.