'לא לחכות להסלמה, להיערך אליה'

בעקבות התבטאויותיו החריפות האחרונות של יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, קורא מיכאל שרון, מרצה במרכז לניהול וביטחון במכללה האקדמית וינגייט, להנהגת המדינה להיערך להכרעה במקרה של הסלמה ולא להמתין להתרחשות האירועים ורק אז להגיב.

בדבריו מציג שרון מספר אירועים מהעבר מהם הוא מבקש להגיע למסקנות באשר להתנהלותה הנכונה והרצויה של ישראל: "בחודש מאי 2010 יצא משט מכיוון טורקיה לכיוון רצועת עזה. על פי הצהרת המארגנים והמשתתפים מטרת המשט הייתה הומניטרית בלבד: להעביר ציוד הומניטרי לתושבי הרצועה. מטרתו האמתית של המשט, לעורר פרובוקציה, התגלתה לאחר השתלטות לוחמי השייטת על הספינה".

"במהלך ההשתלטות התקיים עימות אלים במיוחד מצד משתתפי המשט ואף נחשף כי רוב הפצועים וההרוגים באירוע היו שכירי חרב אשר היו מצוידים באלות, מוטות ושרשראות. אקדחים נלקחו מחיילי השייטת שלא היו ערוכים לרמת התנגדות שכזו. 9 הרוגים וכ-20 פצועים היו לשכירי החרב ולחיילי צה"ל היו 10 פצועים בהם 2 במצב קשה".

לעומת התנהלות זו מזכיר שרון את ראשית מלחמת ששת הימים: "בתאריך כ"ו אייר תשכ"ז מדינת ישראל בצעה תקיפת מנע, מכה מקדימה, על חייל האוויר המצרי ובכך יצרה עליונות אווירית. מתקפה זו, היוותה את הסיבה המרכזית לניצחון מוחץ ומהיר של מדינת ישראל על מדינות האויב בתוך שישה ימים".

באשר לאירועים האחרונים והכרזותיו של אבו מאזן לפיהן "בהצהרותיה על כוונות הסיפוח ביטלה ישראל למעשה את הסכם אוסלו... ישראל ככוח כובש צריכה לשאת באחריות שלה...", אומר שרון כי "יתכן ואנו נמצאים בנקודת זמן קריטית אשר תיבחן בעוד דור או שניים. יתכן ואנו נמצאים בימים היסטוריים שכרגע איננו מודעים להשפעתם בעתיד הקרוב לעין".

"קבלת החלטות היא אבן ייסוד למנהיג, בשגרה ואף בחירום. אך יתרה מכך, המנהיג נדרש לראות את הנולד כפי שכבר נכתב בעבר במסכת אבות: 'איזה חכם הרואה את הנולד ...'"

"בקבלת החלטות ובביצוע תחקיר אנו בוחנים בין היתר שלושה נושאים - מה היה לפני האירוע, כיצד תפקדנו באירוע ואיזה הנחיות נכתוב על מנת שלא ישנה האירוע הבא. נחזור למשט. משט המרמרה הגיע לאחר 13 משטים קודמים, מה השתנה? מדוע לא היינו ערוכים לרמת התנגדות שכזו? האם עלייה של 40 שכירי חרב לספינה הייתה צריכה להדליק למערכת הביטחון נורה אדומה? האם ההתכוננות הייתה צריכה להיות שונה? בשנת 2013 ראש הממשלה של מדינת ישראל התקשר לנשיא טורקיה, התנצל ואף הביע צער על אבדן חיי אדם. בנוסף, הוא הסכים לשלם פיצויים למשפחות שכירי החרב. אך לא זו בלבד, מדינת ישראל שינתה את גישתה וביצעה שורה של הקלות בהכנסת ציוד וסחורה לרצועת עזה. ומכאן השאלה המרכזית, מה השתנה? מדוע מדינת ישראל שינתה את ההנחיות בדבר הכנסת סחורות? אבסורד...".

עוד מוסיף שרון ושואל: "כיצד יגיבו כיום המצביאים המדיניים והצבאיים על אמירותיו של ראש ארגון אש"ף הקורא לביטול הסכם אוסלו? האם אנו ערוכים להסלמה מיידית ביהודה ושומרון? האם רק נמתין להתפתחות באירועים או שמה נחזור 53 שנה לאחור ונצליח לשחזר הישג בלתי נתפס בהכרעה ברורה ומוחצת. קטונתי מלהמליץ על החלת ריבונות ועל עוד צעדים מדיניים אך, אני ממליץ לכוחות הביטחון להבין את התמורות שחלות באזור וללמוד מאירועי העבר וכבר ראינו כיצד נשק שמסרנו לרשות יורה לעברנו".