העלאת הארנונה: הטייס האוטומטי צריך לנחות

הארנונה מתעדכנת לפי ממוצע של מדד המחירים לצרכן, שירד בשנה האחרונה ב־0.6%, ומדד השכר במגזר הציבורי, שעלה ב־2.8% . כך, הארנונה עולה כדי לממן את שכר המגזר הציבורי, שעה שמיליון איש הוצאו לחל"ת

הממשלה נמנעת מהעלאות מסים בימים אלה, בהמלצת בנק ישראל, לאור הסכמה בין הצדדים כי העלאת מסים בתקופת משבר רק מקשה את היציאה ממנו. אבל זה רק לכאורה. בסוף השבוע שעבר עדכן בשקט משרד הפנים באתר האינטרנט שלו כי הארנונה של כלל תושבי ישראל - בדירות, בבתים פרטיים, בקרקעות חקלאיות ובעסקים - תעלה בשיעור של 1.1%.

אז כן, לא מדובר בשיעור גבוה כל כך. למי שמשלם ארנונה דו־חודשית של 1,000 שקל, ההתייקרות תעמוד על פחות מ־70 שקל בשנה. אבל מדובר במגמת התייקרות מתמשכת, שרק עולה ועולה. בעשור האחרון התייקרה הארנונה בכ־20%. מי שמשלם כיום 1,000 שקל ארנונה דו־חודשית שילם לפני עשור כ־830 שקל - וזה כבר פער משמעותי.

מה שעוד יותר מקומם מההתייקרות עצמה, זה ההסבר לה. הארנונה מתעדכנת לפי טייס אוטומטי, שהוא הממוצע של מדד המחירים לצרכן - שירד בין מאי שעבר למאי הנוכחי ב־0.6% - ומדד השכר במגזר הציבורי, שעלה ב־2.8% באותה תקופה.

ההוצאות של הרשויות המקומיות על רכישות שונות פחתו בשנה החולפת, אבל בגלל הסכמי שכר נדיבים שנחתמו בשנים האחרונות - הארנונה גדלה. וכל זה כדי לממן את השכר של עובדי המגזר הציבורי, שאמנם נדרשו לשלם בימי חופש במהלך תקופת ההגבלות, אך ללא ספק מצבם היה טוב בהרבה משל יותר ממיליון העובדים שנשלחו לחל"ת, ורובם עדיין שם.

שר הפנים אריה דרעי ושר האוצר הטרי ישראל כץ יכולים לבטל בקלות את הטייס האוטומטי, אולם לא עשו זאת. זה כנראה לא סביר לצפות מממשלה מנותקת של 34 שרים, הגדולה בתולדות ישראל, לאזן בין הוצאות מיותרות לבין צורכי הציבור, שקורס תחת הנטל.

לממשלה הזאת תהיה הזדמנות לתקן בשנה הבאה, אז תוכל גם לקצץ בשכר המגזר הציבורי ולהקטין כך את הארנונה - וגם לשנות את המודל המשונה של הטייס האוטומטי, שלא מחייב רשויות מקומיות לקחת אחריות על ההוצאות שלהן.