"הקמנו את BuyMe על מפית בבית קפה בת"א. עכשיו היא שווה 250 מיליון שקל"

שי דרין, ממייסדי החברה, מספר על האקזיט בימי הקורונה ועל החלום להפוך לשחקן משמעותי בתחום בארה"ב. "אם עבדת עבודה מאומצת בסוף שבוע - כמה מאות שקלים נוספים במשכורת לא יעשו עבורך הבדל גדול. אבל אם תקבל ארוחת ערב זוגית - זה עולם אחר"

by

"הקמנו את החברה על נייר בבית קפה ברמת אביב - ועכשיו היא שווה 250 מיליון שקל". כך אומר שי דרין (52) בראיון טלפוני ל"כלכליסט" מקליפורניה לאחר שאתמול חתם על הסכם סופי למכירת חלקו בחברת BuyMe אותה ייסד עם מיכה ברכוז (40), טל צורי (49) ומיכל ברכוז (45). חברת שוברי המתנות הדיגיטליים נמכרה לקבוצת טלכלל כאשר המייסדים אשר החזיקו כשליש ממניות החברה, יקבלו 81 מיליון שקל. קבוצת מאיר (בבעלות יעקב שחר וישראל קז) היא בעלת השליטה בטלכלל.

בשיחה עם דרין מקליפורניה (תל אביבי במקור, נשוי ואב לילד בן 9), שלא סיים תואר ראשון בהסטוריה ופילוסופיה, אך סיים למודי משפטים ומנהל עסקים במרכז הבנתחומי – הוא מספר על האקזיט הנדיר שנחתם "דקה לפני הקורונה" והושלם כעת, ועל החלום להפוך לשחקן המשמעותי בתחום בארה"ב באמצעות GIFTED.

 

מה יש בכם שאין באחרים? למה רק הפעילות הישראלית שלכם שווה 250 מליון שקלים?

"בישראל BuyMe היתה השחקן הראשון בתחום, והתחום נהיה מאוד גדול. כמו שגט שולטים בתחום האפליקציות במוניות, וולט בתחום המשלוחים של המסעדות - יש פרמיה למי שבא ראשון וניצח את השוק הזה - בטח כשמדובר רק על השוק המקומי".

"מה שהופך את האקזיט להישג גדול הוא ש-BuyMe היא חברה שהפעילות שלה מצומצמת בישראל ולא יכולה לפעול מחוץ לה. ההגעה לשווי חברה כזה עבור שחקן שהוא ישראלי בלבד – זה הישג. הפעילות שלנו (של מיכה, טל ושלי) בעולם היא באמצעות GIFTED. מיכה הוא המנכ"ל של גיפטד, אני מנהל פיתוח עסקי, טל צור הוא סמנכ"ל הכספים. מיכה הוא איש החזון, והוא הוביל אותנו להצלחה המסחררת הזאת, אנחנו חברים מאוד טובים".

https://images1.calcalist.co.il/PicServer3/2020/05/25/993118/7_l.jpg
מיכה ברכוז, ממייסדי BuyMe

מי הראשון שאמר 'בואו רגע, יש לי רעיון ענק'?

"מיכה ואחותו מיכל, שגם איתנו באקזיט. היא קנתה גיפט קארד פיזי ליום הולדת בחנות משחקי וידאו באבן גבירול, ואמרה 'זה מטורף לקח לי שעתים עד שחניתי וקניתי'. אחרי כן, הוא אמר שזה לא נורמלי שאין את זה באון-ליין ומשם הכול התגלגל בשוק הישראלי. עוד מההתחלה ידענו שנכוון את הפעילות שלנו גם לעולם, לכן הקפדנו לשמור את העולם מחוץ לעסקה עם טלכלל ולכן שמרנו את הזכויות לעולם בידנו. בארץ המכירה עובדת באון-ליין, כאשר המימוש לא באון-ליין בגלל הספקים שלא ערוכים - לא בגללנו. בארה"ב זה אחרת".

אקזיט בימי קורונה? זה אמיתי?

"זה לא זוהר כמו שזה נשמע. החיים נראים הרבה יותר כמו "מסטר שף" מאשר ה"כרישים". אנחנו מבשלים, מכינים, עובדים מהבית, הכל חצי עסקי וחצי משפחתי. זה סיפוק עצום, אנחנו פה בסגר מלא כאן , אסור לנו לצאת מהבית. ההתרגשות מתבטאת במעבר מחדר לחדר עם חיוך יותר גדול, וכמובן להימנע ממראות. עדיף לא לראות איך אתה נראה במראה בלי תספורת. להסתפר לבד זה סיכון שאני לא אקח".

"כנראה שבימי קורונה אתה מקבל תשומת לב כאילו מכרת את מובילאיי. זו עסקה בעולם משתנה. ישראל גילתה את האון-ליין וזה עשה מאוד טוב ל-BuyMe. מה גם שזה גרם לשותפים שלנו בחברה להשלים את העסקה שנחתמה בפברואר. היה להם שני שליש מהחברה ועכשיו רכשו מאיתנו את השליש הנוסף".

https://images1.calcalist.co.il/PicServer3/2020/05/24/993019/YYY_l.jpg
יואב בן יקר
צילום: סיון פרג'

למה מכרתם? למה לא נשארתם בשותפות?

"התחילו חילוקי דעות לגבי הכיוון העתידי של החברה. אנחנו רצינו להרחיב פעילות מעבר לעולם הגיפטינג - הם רצו להתמקד בו. ומכיוון שאנחנו מנהלים את הפעילות הבינלאומית של GIFTED - הם ביקשו מאיתנו למכור ולעשות בישראל מה שהם מבינים, וזה היה הבסיס לעסקה".

נפגעתם כמו כל הכלכלה בחודשים מרץ אפריל?

"לא נפגענו , שמרנו על יציבות. ימי הולדת נמשכים כרגיל - אנשים עדיין נולדים. מעסיקים מממשיכים לדאוג לעובדים שלהם - גם כשהם נמצאים מרחוק. מקומות עבודה ממשיכים להנפיק כרטיסי מתנה".

התרגשת? אתה נשמע קצת אדיש.

"בטח! זו חברה שמיכה, טל ואני הקמנו אותה על נייר בבתא קפה ברמת אביב - והפכה להיות חברה בסדרי גודל כאלה. ודאי שזה מרגש"

https://images1.calcalist.co.il/PicServer3/2020/05/25/993128/8_l.jpg
טל צורי

מה הדבר שזיהיתם בזמן?

"שרכישה וקבלה של שובר מתנה זה פעילות עסקית מסחרית שחייבת להתקיים באון-ליין. בישראל לא היה קיים עד שלא הקמנו את הפעילות. היום כולם כבר נכנסו לדיגיטל - פוקס עושים גיפט כארד בנפרד, לאומי כארד חזק בתחום. למעשה כל הקמעונאים הגדולים למדו שזה תחום מעניין ונכנסו אליו בכוחות מוגברים".

ספר על פעילות חו"ל שלכם עם גיפטד שעבורה עברתם לקליפורניה

"זה תחום הפעילות שבין מעסיקים לעובדים, כל התקשורת הלא כספית בין מעביד לעובד. מתנות ימי הולדת, מתנות לידה, מתנות ותק. איזשהו גיפט קארד לארוחת ערב על עבודה מאומצת שעובד עשה. בעולם התעסוקה אנחנו ממש מפתחים כלכלת שוברי מתנה".

מה זה אומר כלכלת שוברי מתנה (גיפט כארד)?

"באינטראקציה בין מעבידים לעובדים היה חסר תגמול על פעולות שלא בהכרח ניתן לתגמל אותן בתגמול כספי. אם אדם בסוף שבוע עבד עבודה מאומצת - כמה מאות שקלים נוספים במשכורת לא יעשו עבורו הבדל גדול. אבל אם יקבל ארוחת ערב זוגית תחושת 'הערך הנתפס' שלו תהיה הרבה יותר גבוה והוא יעריך יותר את המעביד. זאת הפלטפורמה והכיוון שאליהם אנחנו רוצים לקחת את החברה הבינלאומית שלנו".

https://images1.calcalist.co.il/PicServer3/2020/05/25/993133/9_l.jpg
שי דרין

איפה הרווח לכל אחד מהשחקנים? מה המודל העסקי?

"מעמלה שמשלם בית העסק לשולח השובר, שהוא BuyMe ודומותיה. בישראל לצערנו יש גם משחק של הנחות. כדי להתקשר עם ספק של גיפט קארד המעבידים דורשים הנחות, מה שהופך את השוק הזה לקצת מעוות כי ברגע שמנפיק הגיפט קארד נותן הנחות למעביד - יש ציפיה או תקוה, ובסוף חלק מהמודל העסקי מגיע לזה שחלק מהעובדים לא יגיע לממש ואז החברה תשאר עם מלוא סכום השובר".

נמכרתם. מה הולך לקרות מכאן?

"עברנו לעולם. לחברה שלנו כאן בקליפורניה קוראים GIFTED. לשמחתנו הצלחתנו לממן אותה עד היום באמצעות דיבידנדים שחולקו ב-BuyMe ואני מעריך שבקרוב נעשה כאן גיוס כספים משמעותי מקרנות הון סיכון. אנחנו אחלה סטרטאפ. כדי לבנות חברה אורגנית אנחנו יכולים לממן בעצמנו אבל השוק פה כ"כ גדול ומלהיב שנרצה לעשות את זה הרבה יותר מהר וחזק כדי להתקרב ליעדים שלנו".

איזה סכום ואיך תגייסו?

"בין 8 ל-12 מליון דולר. בגלל שיש לנו מודל עסקי מאוד ברור ומוכיח את עצמו - אני מעריך שחברות מהסוג שלנו יקבלו יותר תשומת לב ממשקיעים. היכולת שלנו להגיע להצלחה כלכלית והזמן שיקח לנו להגיע אליה - יותר קצר מלסטרטאפים מבוססי טכנולוגיה עמוקה. אנחנו חזקים טכנולוגית אבל יש לנו מודל עסקי חזק וברור. האתגר שלנו היום הוא שווק ופיתוח עסקי. אנחנו רוצים להיות השחקן המוביל בכלכלת הגיפט כארדס".

מה זה אומר?

"שתהיה הרבה יותר תקשורת מבוססת גיפט כארד בין עובדים למעבידים ובין אדם לחברות. רוצים להפיק גיפד קארד מקומי לחברים ולקהילות. התחלנו לרכז עסקים מקומים של עיירות לגיפט כארד מקומי אחד. בעיר שאני גר בלוס אלטוס, ליד פאלו אלטו בקליפורניה - ריכזנו עבורם את העסקים המקומיים לגיפט כארד מקומי אחד. שתושבי העיירה יוכלו לקנות אחד לשני וללכת לממש בעסקים מקומיים, וככה לעשות ריסטרט לכלכלת העסקים הקטנים והבינוניים שחווה משבר היום".

מה הכח של הרעיון בעיניך?

"קראתי ראיון עם אביב גפן שמדבר על כך שאנשים למדו את הכח של הקהילה, של הביחד והערבות ההדדית. כשרואים עסקים קטנים שהם רגילים אליהם סגורים ומדממים, יש רצון לעזור להם לעבור את התקופה ולשגשג. איך אתה יכול להזרים כסף לעסק סגור? לקנות גיפט כארד לבית העסק והמימוש יעשה כשהעסק ייפתח. בשביל זה צריך את הפלטפורמה למכור גיפט כארד וזה פתרון שאנחנו נותנים כאן".

בישראל אין מימוש גיפט כארדים באון ליין. בארה"ב זה אחרת?

ישראל מאחור בתחום המימוש באון-ליין. בארהב זה חובה. אתה מממש אותם בפיזי או באון-ליין. אין הפרדה בין המרחבים ולכן זו הפלטפורמה הנכונה לנו לגדול, מה גם שמדובר בכלכלה של 350 מליון תושבים".

מה גובה העמלה שלכם?

"בטווח בין 5%-15%. באלקטרונה קשה יותר לשלם, לעומת המסעדות ששם קל יותר לשלם. תארי לך שאת מגיעה למסעדה עם 200 שקל גיפט כארד, הפתיחות שלך להקשיב למלצר שמציע לך מנה יקרה הרבה יותר גדולה. במלונות גם יש מכירות מראש, ספא, מסעדות, ברים, יש להם עוד מה להוציא מלקוח משולם שמגיע".

השיתוק של הקורונה לא פוגע בבטן הרכה שלכם?

"משבר כלכלי ארוך טווח יפגע בכלכלה ובכולנו. אם המשבר יקח כמה חודשים והשווקים יצאו ממנו? אנחנו נצא מהמשבר במצב פנסנטי"

מה עוד אפשר לעשות בעולם הזה?

"כל מה שקשור למערכת היחסים בין מעבידים לעובדים. תחום שנכנסנו אליו בכל הכח. עכשיו עם הסטת עולם העבודה לעבודה מהבית, עם מוטת שליטה רחבה שבה מעסיקים צריכים לתקשר עם עובדים שעובדים מכל מקום שהם רוצים או יכולים - זה אתגר לעולם הזה שבו אנחנו יכולים להפוך לשחקן סופר משמעותי".

הכלכלה הולכת ללוקליזציה להבדיל מגלובליזציה לדעתך? על זה תשחקו?

"העסקים המקומים שנראו כמובנים מאליהם, הפכו להיות מוטלים בספק והקיום שלהם בסכנה, והקהילות מבינות את זה, ומתגייסות במלוא כוחן כדי לגרום לעסקים האלה לשרוד. פה בארה"ב נראה את זה מאוד חזק בתקופת החגים - נובמבר דצמבר. נראה שטף אדיר של תמיכה בעסקים המקומים בכל הפלטפורמות האפשרות. העולם הולך ללוגלקלזציה. את רוצה לשמור על הספר שלך, על הקפה הקטן מתחת לבית. חברות רוצות לשמור על הספקים בערים, והעיריות גם רוצות, יש אינטרס מאוד גדול לעריות להזרים עבודה לעסקים המקומיים, אז יש שתוף פעולה גדול סביב הסיפור הזה".