הפרשה | מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית על יתרו

הקשר בין העם היהודי לדרוזים התחיל לא מהיום: הדרוזים מאמינים כי הם צאצאיו של יתרו, חותן משה, שהנחיל לעולם את עקרונות ההדרכה לדמוקרטיה והנהגה. מוואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, בראיון לסרוגים

מוואפק טריף, 57, מכהן מאז שנות ה-90 כמנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, כאשר הוא ממשיך את דרכו של סבו – אמין טריף – שכיהן כראש העדה הדרוזית במשך 65 שנה וקיבל אף את פרס ישראל.

בראיון לסרוגים, מספר השייח מוואפק טריף על הדמות החשובה ביותר לעדה הדרוזית המזוהה עם יתרו המקראי, על חשיבות קברו ועל המסורת של הדרוזים שקושרת את גורלם עם העם היהודי כבר אלפי שנים.

"ישראל תהיה ערבה לדרוזים בכל העולם"

יתרו שומע על הניסים שנעשו לעם ישראל בצאתו ממצרים, ולוקח עמו את ציפורה ושני ילדיה עם משה אל עבר מחנה ישראל שבמדבר: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה". יתרו שומע ממשה את כל מעשי השם: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים". לאחר מכן מגיע הרגע ההיסטורי של יתרו עם העמדת מערכת מנהיגות ומשפט תחת משה והאצלת סמכויות – שיטה שבעצם משנה את דמות המנהיג ותפקידו אל מול העם.

על פי מוואפק טריף, זו בעצם הייחודיות של יתרו אל מול הדמויות האחרות בדתות האחרות. אמנם הוא אומר שגם העדה הדרוזית דומה מאוד לרוב הדתות האחרות, אך לדבריו, בכך "שהוא נתן את ההדרכה לכל העמים ולכל מנהיג איך להתנהג עמו" זהו בעצם השורש של התנהגות העמים גם בימינו, גם בעולם הנאור בדמוקרטיה: איך עובדת היררכיה ואיך משלבים סמכויות בהנהגה.

חיילי צה"ל הדרוזים נשבעים אמונים בקבר יתרו

מתחם נבי שועייב, בו נמצא קבר יתרו, הוא האתר הקדוש לעדה הדרוזית. הקבר נמצא בגליל, בסמוך לקרני חיטין ובכל שנה יש לדרוזים עלייה לרגל לקבר וחגיגות במשך 4 ימים החל מה-24 באפריל.

המקום עצמו מאוד מתוחזק ויפה חיצונית, ובמשך השנה מתנהלות בקבר פעילויות רבות כאשר לפי מוואפק, בכל שנה מבקרים אלפים בקבר יתרו. קדושתו של המקום באה לידי ביטוי בכך שחיילי צה"ל הדרוזים שנשבעים לצבא עושים זאת בתוך הקבר.

בהרצאה סגורה שנשא בפני קב"טים באל על, לפני שבועיים, ביאר מוואפק את עקרונות הדת הדרוזית שנחשבת לסודית ומיסטית שהציבור הרחב אינו יכול להתוודע אליה, והחלה לפני 1000 שנה בערך: "הדת הדרוזית מבוססת בין היתר על דברים פילוסופיים החוזרים אחורה במנהרת הזמן לתקופה של חכמי יוון, כאשר ניתן למצוא קווי דמיון רבים בין הכתבים של חכמי יוון אפלטון וסוקרטס לבין עקרונות הדת. הדת הדרוזית עוסקת בעיקר באדם בהיותו אדם ובקשר שלו עם בורא עולם, אין המדובר בדת מיסיונרית, כאשר לא ניתן להצטרף אליה או להיות בין חבריה. רק מי שנולד לאב ואם דרוזיים נחשב לדרוזי. העדה הדרוזית מכירה בקיומם של דתות אחרות והרבה מעקרונות האמונה הינם משותפים בין הדת הדרוזית לבין יתר הדתות".

בישראל מתגוררים כ-145,000 דרוזים, שגרים ב-18 כפרים במדינת ישראל (לשם השוואה: בלבנון ישנם כ-600,000 דרוזים, ובסוריה קרוב למיליון. בירדן – 30,000). לאחר ההכרה בדרוזים כעדה עצמאית וגיוסם לצה"ל, החלו הדרוזים להשתלב בחיי מדינת ישראל ובעיקר בכוחות הביטחון השונים: צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. כ-450 בני העדה הדרוזית נפלו במהלך שירותם. הדרוזים כרתו ברית עם ישראל מייד ברגע הקמתה כאשר קיבלו החלטה לא להיות מעורבים בלחימה כנגד הארגונים היהודים, ואף היו מקרים שדרוזים ישראלים נלחמו בדרוזים אחרים ממדינות ערב כאשר שני המקרים הידועים הינה המערכה ברמת יוחנן בה נפל זוריק דיין, אביו של עוזי דיין וכן במסגרת הקרבות לשחרור הגליל, במערכה שהתנהלה בכפר יאנוח שבגליל.

מוואפק מוסיף כי למרות השתלבותם של הדרוזים בחברה הישראלית "בחיי היומיום, בני העדה הדרוזית והיישובים שלהם אינם שווים ליישובים היהודים וסובלים מאפלייה במספר תחומים אשר משפיעה רבות על הצעירים הדרוזים".

כיום, רוב הדרוזים מגדירים את עצמם כחילונים. לפי מוואפק, רק 20% מקרב הגברים הדרוזים הם דתיים, ואצל הנשים 40%.

"הקשר עם העם היהודי התחיל מלפני אלפי שנים"

בחזונו רואה מוואפק את הדרוזים כחלק מהותי במדינת ישראל: "אני סבור כי הברית האסטרטגית בין הדרוזים ליהודים כאן במדינת ישראל צריכה להיות בכל רחבי העולם וכי מדינת ישראל תהיה ערבה לדרוזים בכל העולם כפי שהיא ערבה לחיי כל יהודי".

באותה הרצאה שנשא באל-על, הוסיף מוואפק על העזרה שנתנה ישראל לדרוזים בסוריה: "מדינת ישראל לא חסכה מאתנו כל מאמץ בכדי לעזור לאחים שלנו בסוריה. נעשות פעולות רבות – גלויות וסמויות אשר הצליחו לסייע לאחים. המדינה גם אפשרה לנו כעדה לעזור לאחים שלנו בדרכים שונות".

על הקשר עם העם היהודי מרחיב מוואפק שיש לכך שורשים היסטוריים, בכך שהדרוזים מאמינים שהם צאצאיו של יתרו: "הקשר שלנו עם העם היהודי לא התחיל היום, אלא מלפני אלפי שנים" אומר מוואפק לסרוגים. גם הדת הדרוזית מאמינה בסיפור המקראי על יתרו, משה וציפורה, והם מקבלים את עשר הדיברות (פרט לשבת, שאצלם המנוחה היא ביום השישי). מוואפק עצמו הדליק את המשואה ביום העצמאות ה-70 מדינה והוא מזכיר שסבו קיבל את פרס ישראל: "אנחנו מוקירים את הקשר שלנם עם העם היהודי, זה קשר שאנחנו שומרים עליו ונשמור עליו".