ישראל היום
הפריחה המאוחרת של איליצ'יץ'
דווקא בגיל 32 הצליח יוסיפ איליצ'יץ' להפוך משחקן לא עקבי עם אישיות נפיצה למכונת התקפה משומנת עם המספרים הטובים בקריירה • על השינוי של הסלובני והמרוויחה הגדולה, קבוצתו אטאלנטה
by דניאל לוי"אני כמו יין, משתבח עם השנים", אמר יוסיפ איליצ'יץ' בראיון באיטליה בתחילת החודש. המשפט הזה, שיותר מתאים לרפרטואר הציטוטים של זלאטן איברהימוביץ', יכול להישמע שחצני, אבל לכוכב אטאלנטה בן ה־32 לקח הרבה מאוד שנים כדי להיות שלם עם עצמו ולשחרר הצהרה כזו.
כעת, בעונה הטובה ביותר בקריירה שלו, כשהוא מוביל את טבלת הכובשים בקבוצתו עם 14 כיבושים ב־19 משחקים, מקבל מחמאות מכל עבר ובעונתו הראשונה בליגת האלופות העפיל לשמינית הגמר מול ולנסיה בשבוע הבא, איליצ'יץ' מרגיש שמותר לו להחמיא לעצמו. בשבת (21:45) הסלובני וחבריו יארחו את רומא לקרב ישיר על המקום הרביעי בסריה אה כדי להשיג את הכרטיס לצ'מפיונס גם בעונה הבאה.
כשאיליצ'יץ הגיע לאטאלנטה בקיץ 2017 מפיורנטינה, הוא היה בגדר הימור, והגיע אחרי עוד עונה שמגדירה את מהלך הקריירה שלו - גילה חוסר יציבות, הואשם בחוסר אכפתיות, נעלם לדקות ארוכות במהלך משחקים והצדיק לטענת אוהדי ה"ויולה" את הכינוי "הזקנה" שדבק בו. באימונים הוא נראה לעיתים קרובות עצבני וחסר חשק.
לצד רגעי קסם יוצאי דופן, איליצ'יץ' גרם למאמניו ולחבריו חוסר שקט. הוא לא היה עקבי, לא על המגרש ולא מבחינת האישיות הנפיצה שלו. לשמחת אנשי אטאלנטה, את עונתו הראשונה סיים עם 11 שערים ו־8 בישולים, אך בעיקר נראה כמי שרוצה להוכיח את עצמו.
שינוי פרספקטיבה
נקודת המפנה הגדולה בחייו של איליצ'יץ בכלל ובקריירה בפרט הגיעה לצערו בסיום אותה עונה. הוא אושפז במצב קשה בבית חולים עם זיהום חריף בבלוטת הלימפה. לאחר חודשיים קשים מאוד ולא מעט טיפולים, אושר לו לחזור למגרשים. "רציתי רק לחזור ללכת כמו אדם נורמלי, שלא לדבר על לשחק כדורגל. זה גרם לי להבין שהחיים קצרים", אמר. ואכן, מפה הגיעה הנסיקה הענקית.
עם חוזק מנטלי שהגיע בעקבות הימים הקשים ועם תמיכה מקצועית ופסיכולוגית מרגשת של מאמנו, ג'יאן פיירו גספריני, הוא עשה סוויץ' בראש. איליצ'יץ' הפך שם נרדף ליעילות. פרט למספרים שלו, הוא שיפר את המשחק ללא כדור, והדריבלים על כל 190 הסנטימטרים שלו הפכו אפקטיביים ומסוכנים בזכות חופש התנועה הגדול שהוא מקבל על המגרש.
החיבור עם החלוצים דובאן זפאטה ולואיס מוריאל ועם אלחנדרו גומס, השחקן הכי אהוב במועדון, הפך את אטאלנטה למכונה התקפית משומנת. 12 שערים ו־7 בישולים היו לו בעונה שעברה, וחלק גדול בהישג השיא של המועדון - ההעפלה לשלב הבתים באלופות. ההצלחה של הכחולים־שחורים נמשכה גם העונה עם 61 שערי זכות עד כה, יותר מכל קבוצה בסריה אה.
הקשר וההבנה שיש בין המאמן גספריני לאיליצ'יץ' לא מפתיע. כמו החלוץ שלו, גם גספריני הגיע לשיאו בברגמו וזכה לתהילה מאוחרת. המאמן גרם לשחקן שלו להבין שגם אחרי גיל 30 אפשר להשתפר, אפילו בדברים שכבר נראו אבודים בשלב הזה של הקריירה. "אני מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו מאשר לפני שבע־שמונה שנים. מה שחשוב לי זה להרגיש טוב פיזית. הגעתי למועדון רק לפני שנתיים וחצי, אבל עכשיו אני יכול להגיד שהוא כמו הבית השני שלי, מצאתי את המקום שלי", סיפר בראיון לאחר שכבש שלושער ב־0:7 המטורף על טורינו בסוף ינואר.
ואם חשבתם שההצלחה הגדולה שממנה איליצ'יץ' נהנה בימים האלה תגרום לו לעצור, תחשבו שוב. מבחינת הסלובני, הקבוצה שלו טרם הגיעה לתקרת הזכוכית שלה והצמיחה ההדרגתית בכל שנה יכולה להימשך. "צריך הרבה איכות והרבה עבודה כדי לזכות בסקודטו (אליפות איטליה, ד"ל), אבל אם לסטר עשתה את זה בפרמייר ליג, זה יכול לקרות גם לנו. אנחנו בדרך הנכונה".