בלוף מטה הציונות הדתית למען יהדות התורה | סיכום פוליטי

ביהדות התורה שורר בלבול: מצד אחד לא הקימו רשמית מטה ציונות דתית אבל מקדמים זאת גורמים אחרים; למה הליכוד מנסה לגמור את ימינה, ששינתה גישה כלפי הריבונות? והקריאה לפוליטיקאים

"מטה הציונות הדתית למען יהדות התורה", זעקו הכותרות בשבוע האחרון – אז אם עסקנו פה בפנייה החדה ימינה של ש"ס, היום תור הבת דודה, יהדות התורה, לענות על איך טובת ציבור המתיישבים והימין נמצא בראש מעייניה. ביהדות התורה שורר בלבול, מצד אחד לא הקימו רשמית במפלגה מטה ציונות דתית, לא נוח להם שיגידו כי המפלגה הליטאית חרדית משתפת פעולה עם ציוני דתי שיכול להצביע לה ועד ידי כך לעצבן את החלקים הסגורים והאדוקים, מצד  שני היא יורדת לקרקע ומבינה שיש לה שם תשתית לעבוד איתו כשלכל אחת מהמפלגות המרכיבות את הרשימות נמצא סמן ימני, באגודת ישראל הוא סגן השר מאיר פרוש ובדגל התורה חבר הכנסת לשעבר יצחק פינדרוס, מזכ"ל המפלגה.

כאמור, זה לא שגפני, ליצמן או מקלב החליטו על פנייה נקודתית לקהל הסרוג, אך בפועל הפנו בשבוע האחרון מאמצים כלפי המגזר הדתי לאומי, מתוך הבנה שיש קבוצה גדולה של אנשים המוערכת בכ- 100 אלף איש במקסימום שמגדירים עצמם תורניים ונמצאים בהתלבטות מהותית ובמצוקה גדולה למי להצביע. המטה שצץ השבוע נמצא בקשר ישיר עם חברי המפלגה החרדים, אך מתנהל בראשות עצמו כשהמפלגה מכירה ומודעת למעשים ומהלכים שהם מבצעים, הם מייעצים מהצד וגם מברכים שמישהו אחר עושה את עבודת הגיוס השחורה.

ביהדות התורה מבקשים לנצל את הפלונטר שנקלע אליו החרד"ל הקלאסי, לפיו האם ההתיישבות בארץ וממשלת ימין זו הנקודה הקריטית במערכת הבחירות הקרובה בצל תכנית טראמפ והחשש ממדינה פלסטינית או שמא מאבק על דמותה היהודית של המדינה תוך התמקדות בסוגיות נפיצות בישראל? דווקא את משבר הזהות מבקשים החרדים לנצל אצל החרד"ל שמתקשה מול בנט ושקד בימינה מצד אחד ואחוז החסימה שמאיים על בן גביר מצד שני, אז למי הוא יצביע? בשיחה עם פינדרוס הוא שם את הדגש על הנושאים שעומדים על הפרק: מעמד הכשרות, מעמד הרבנות הראשית, מעמד הגיור, מעמד השבת ואפילו מעמד החייל הדתי בצבא. "יהדות התורה בנושאים הללו קרובה הרבה יותר לציבור התורני מכל מפלגה אחרת שקיימת היום במפה בקילומטרים משמעותיים", הוא טוען.

את הקונפליקט מיישב לכאורה פרוש שמכניס את ארץ ישראל בתוך יחסי דת ומדינה "אתה מדבר עם יהודי שרוצה לשמור על כל התורה כולה", אמר בראיון השבוע בכאן מורשת לאיש התקשורת מענדי גרוזמן. "בתורה לא קשור איזה שטח הוא A או B כל שטח הוא ארץ ישראל שהקב"ה נתן ליהודים. ארץ ישראל שלנו בלי A ו- B, אני לא מסתכל עליה ככה. על פי התורה הקדושה ארץ ישראל שייכת לעם היהודי. זהו. אנחנו אין לנו זכות לוותר על זה. היהודים לא יכולים להיות במצב שהם מוותרים על חלק מארץ ישראל ויהי מה", הוא מבהיר.

מעשית, פינדרוס חורש את מפת היישובים הדתיים בחוגי בית, השבוע התארח בנחליאל, קרית ארבע ועפרה, כשבמקביל הוא בודק מקומות בהתיישבות לשהות בהם בשבת, נפגש עם אנשים ומתראיין לאתרים המגזריים. עם זאת אני מקשה עליו, לאחר שבליל הבחירות האחרונות הודה באוזניי אחד מהיועצים הבכירים בדגל התורה כי מדובר בצעד אלקטורלי בלבד. פינדרוס מוחה: "אני מדבר על מבחן המעשה, ישפטו אותנו על ה- 30 שנה האחרונות, מצחיק להגיד שזה אלקטורלי, יהדות התורה לא משנה את עמדותיה בגלל שיקולים אלקטורליים, זה הדנ"א. אנחנו לא קמים ומצהירים הצהרות לפי סקר שיצא באותו בוקר. המלחמה שלנו על ארץ ישראל היא אמתית המלחמה שלנו על יהדות היא אמתית, לא משיקולי בחירות כאלו ואחרים. אני לא אשלח את הבן שלי לצבא, אשלח אותו לישיבה ושיקבל דיחוי. אני לא הולך להשתנות ביהדות התורה בשום נושא מהערכים שאנחנו מאמינים בהם בגלל שיקולי בחירות".

1000 פתקים לבנים

אבל צריך גם לשים את הדברים במסגרת המתאימה, 1000 אנשים רשמו בבחירות האחרונות על פתק לבן את האותיות 'נעם' והצביעו למפלגה החרד"לית, למרות שהרשימה לא התמודדה לכנסת זאת כצעד מחאתי על כך שאין להם למי להצביע. גם את הכותרות על תמיכת הרב הדתי לאומי, הרב דוד חי הכהן מבת ים שקהילתו מונה 500 משפחות ועוד כמה עשרות תלמידים הפזורים ברחבי הארץ צריך לקחת בפרופורציות. אין להקל ראש במצוקה המפלגתית בה הם נמצאים, אבל הציבור החרד"לי שעומד על 25% מהמגזר הדתי לא יצביעו בהמוניהם ליהדות התורה. מכאן ועד לייצר סחף המרחק רב, לא מדובר בנהירה דתית לאומית. לדוגמה, בסקר מקור ראשון שנערך בקיץ, נשאלו המשיבים על הצבעה לכל מפלגת אפשרית, מיותר לציין שש"ס ויהדות התורה קיבלו פחות מ- 2.0 אחוזים, הרחק ממפלגות הימין הקלסיות. בהבדלים בין בחירות 21 ל-22 מבדיקה ביישובים נחליאל, טלמון, אפרת ובית אל בכולם יהדות התורה עלתה בעשרות אחוזים, אך בקולות זה לא מתבטא בהרבה.

נאום הציונות הדתית של בנט (קרדיט: ערוץ כנסת)

ירי כוחותינו על כוחותינו

ירי דו-צדדי (דו"צ), הוא המונח המתאר את המצב שנקלע אליו בלוק הימין שלושה שבועת לפני הבחירות כשהליכוד מנסה לגרור את ימינה לעימות. ביום ראשון נגמר עוצר הראיונות בליכוד ומאז נפתח הסכר של השרים והח"כים שיצאו בצורה אגרסיבית נגד ימינה ויו"ר הרשימה נפתלי בנט, למעשה השבוע ראינו איך הליכוד מנסה לגמור את ימינה שמבחינתה מגיבה באד הוק לשרים ספציפיים ובמקביל מקפידה ונזהרת לא להיכנס לעימות נגד הליכוד כולו.

המתקפה על בנט מחזירה את המלכוד של ימינה סביב נתניהו: אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו. הקו האסטרטגי אומר שנתניהו ראש ממשלת הימין והמטרה היא להגיע – 61, לכן לא נכנסים לירי בתוך הנגמ"ש ולא תוקפים את המפלגות בתוך הגוש, למרות שש"ס וגם יהדות התורה הולכים להם על הראש. במסגרת זאת, אנחנו רואים גם שינוי מגמה במסרי הריבונות מטעם ימינה, אם הטון היה מאד חריף עד יום שלישי האחרון, בימינה הפנימו שהריבונות לא תתקיים לפני הבחירות וההחלטה שנפלה באמריקה משפיע ישירות לישראל, כשבמפלגה  הימנית לא רוצים שהעימות עם הליכוד יחריף, לא מעוניינים לדחוק את נתניהו לפינה שלהבנתם זה הגורם לליכוד להחריף את הטון נגדם ולכן מדברים על כך שמי שרוצה להימנע מהסכנות של תכנית טראמפ שכוללות הקמת מדינה פלסטינית לאחר הבחירות – חייב ימינה חזקה. התפיסה הזאת אומרת שלא נכון לגוש הימין להיכנס לעימות תוך גושי שבוע לפני הבחירות ושקמפיין לחץ על הריבונות לעולם לא יביא אותם ל-61. בפועל, לשים בצד את הריבונות לטובת בלוק הימין כדי שיוכלו לפעול לשם כך ביום שאחרי הבחירות.

גם במועצת יש"ע מבינים שריבונות באופן כללי לא תתקיים לפני בחירות, אבל מקווים שיצליחו בכל זאת לקבל משהו ולהסתפק בהחלטת ריבונות ספציפית "אם הוא הבטיח – שיקיים", אומר לי גורם בכיר במועצת יש"ע. "נתניהו מעדיף שיניחו לו, לא להתעסק עם ריבונות. אבל אם היינו חושבים שלא היה שום דבר לפני הבחירות, לא היינו ממשיכים להפעיל את הלחץ. לא היו משקיעים כל כך הרבה כסף, מאמץ וזמן אם לא הייתה נראית ריבונות קטנה בדרך". עם זאת הוא מודה כי "בסוף כשיגיע מומנטום הבחירות – זה עלול לפגע בימין. זה לא משחק סכום 0, יש בחירות עוד שבועיים, גם ליש"ע יש מה להפסיד בסוף".

פוליטיקאים, הגיע זמנכם

נפתלי בנט, יולי אדלשטיין, בני גנץ, רפי פרץ: תצליחו לגלות מה הקשר בין הארבעה? במערכת הבחירות הנוכחית הם טרם התראיינו בתקשורת, לא השיבו לשאלות ולא התמודדו מול עיתונאים כאלו ואחרים, ראש הממשלה לעומת זאת התחיל במתקפה הצבאית אצל השדרים המוכרים. אז 20 יום לפני מועד הבחירות יוצאת בת קול ואומרת בכירים, הגיע זמנכם להתחיל להתראיין.