הגיע הזמן לעבודה זרה

מאמנים זרים צריכים להגיע לישראל כדי לשפר את הכדורסל, לא כי הם מסכימים לשכר מינימום • בינתיים אף אחד כאן לא אוכף את הקריטריונים להגעתם • ומה קורה בליגות הבכירות באירופה?

מאמני חיזוק. כשסימונה פיאניג'אני הגיע בקיץ 2016 להפועל ירושלים, ביקשו ממנו ראשי המועדון: "קח אותנו קדימה". הם רצו שהמאמן הבכיר שעבד שנים רבות בסיינה והוביל אותה לפיינל פור היורוליג, עבר בפנרבחצ'ה וגם אימן את נבחרת איטליה, יסייע להם לקבוע סטנדרטים חדשים של מקצוענות והתנהלות. עד היום מספרים בירושלים שהנהלים והסטנדרטים שהציב האיטלקי מסייעים להם.

על השינוי והשדרוג שהביא יאניס ספרופולוס למכבי ת"א במהלך השנה האחרונה אין באמת צורך להרחיב. מעבר לתוצאות שהשתפרו וההתקדמות של שחקנים ישראלים צעירים כמו דני אבדיה ויובל זוסמן, מספרים במכבי ת"א על מערכת שמתנהלת בצורה טובה הרבה יותר ועל אימונים מדוקדקים ורציניים, הרבה בזכותו של המאמן היווני. גם בראד גרינברג הצליח בכל קבוצה שבה היה (למעט העונה הנוכחית) וקידם מבחינה אישית שחקנים ישראלים רבים.

כשמדברים על הצורך בקריטריונים למאמנים זרים - זו בדיוק הסיבה. אם אנחנו רוצים להבטיח שכשמגיעים לפה אנשי מקצוע מחו"ל הם יהיו אנשי מקצוע רציניים ואיכותיים, כאלה שיצעידו את הכדורסל הישראלי קדימה ולא שיבואו לפה מאמנים כי הם מוכנים לעבוד עבור 3,000 או 4,000 יורו בחודש משום שבמדינה שלהם אין כסף, יש צורך בקריטריונים ובדרישות סף. אין לכך כל קשר לאיכות העבודה - המעולה - של המאמנים הזרים שנמצאים כיום בישראל או לרצון של גורמים מסוימים בענף לשמור על מקומות העבודה של המאמן הישראלי.

מתעלמים מהקיים. בתקנון ארגון המאמנים אכן קיימים קריטריונים שנקבעו לפני כחמש שנים, ולדעתי מדובר בקריטריונים סבירים ולא דרקוניים: נדרש רישיון עבודה בארץ, שהמאמן יהיה מעל גיל 30 ושיעמוד באחד מהתנאים הבאים: אימן בעבר במשך לפחות חמש עונות קבוצה בליגה הבכירה ביותר במדינה שבה אימן ובלבד שנבחרת הכדורסל בארץ זו היא בדרג א' או ב' של פיב"א; אימן בליגת המכללות הראשונה בארה"ב; אימן בעבר נבחרת כדורסל לאומית בגיל בוגרים בדרג א' באירופה; אימן קבוצה שבתקופת אימונו זכתה במפעל אירופי מוכר, והיה לפחות עונה אחת מאמן ראשי ב־NBA או ב־WNBA.

מבדיקה שערכנו, כל חמשת המאמנים הזרים שעובדים כיום בליגת העל עומדים בשני התנאים הראשונים. בקריטריון השלישי, לעומת זאת, רק ספרופולוס וגרינברג עומדים, בעוד סטפנוס דדאס מהפועל חולון ודניאל סאואנה ממכבי חיפה לא עומדים.

עבור יאניס קאסטריטיס מהפועל ת"א העונה הנוכחית היא החמישית שבה הוא שימש מאמן ראשי בליגה היוונית הבכירה, לפני שעזב בשבוע שעבר את היראקליס בשל בעיות כלכליות, כך שאם היתה ועדת חריגים, סביר להניח שהיתה מאשרת אותו.
לפי גורמים המעורים בפרטים, הקריטריונים אף פעם לא הובאו לאישור בפני הנהלת איגוד הכדורסל, ולכן אין מי שיאכוף אותם.

קאסטריטיס. עומד בקריטריונים, בקושי // צילום: גדעון מרקוביץ 

אז מדוע שהארגון לא יביא כעת את הקריטריונים לאישור וכך הנושא יוסדר? התשובה נעוצה, בין השאר, במאבק שמתקיים בחודשים האחרונים בין ההנהלה החדשה של ארגון המאמנים לאיגוד הכדורסל. נכון לעכשיו, לא נראה שהקריטריונים יאושרו על ידי האיגוד, שהוא בעצם הגוף האחראי להעביר את ההמלצות למנהל הספורט, שנותן את אישור העבודה הסופי למאמנים הזרים.

משפט משווה. מבדיקה שערכנו בימים האחרונים בקרב הליגות הבכירות באירופה, עולה כי אין אחידות. מאמן זר בספרד יכול לעבוד רק אם שימש לפחות שנתיים מאמן ראשי במפעל אירופי מוכר; בטורקיה נכנסו בשנתיים האחרונות תקנות חדשות, שלפיהן צריך שהמאמן העפיל לפחות פעם אחת בחמש העונות האחרונות לחצי גמר הפלייאוף בליגה שהנבחרת שלה נמצאת בדרג א' או לחצי הגמר באחד מארבעת המפעלים האירופיים הבכירים.

בצרפת, למשל, מאמן שמגיע ממדינה שחברה באיחוד האירופי לא צריך לעמוד בקריטריונים מיוחדים, ואילו מאמן ממדינה מחוץ לאיחוד האירופי צריך לקבל אישור מיוחד ממשרד החינוך הצרפתי, שבודק את ההסמכה המקצועית שעבר ואת עברו המקצועי - תהליך שלפי גורמים בכדורסל הצרפתי אורך חודשים ארוכים.

לעומת זאת, ביוון ובגרמניה אין קריטריונים, כמו גם בליטא, שם רק נדרשים המועדונים לשלם לאיגוד המקומי סכום כספי מסוים עבור רישום של מאמן זר.