תשובה מיותרת של דרעי ולמה צריך את 'ימינה' | סיכום פוליטי

הנסיעה עם השר דרעי לבקעת הירדן הציפה את מוערבות ש"ס בהסכמי אוסלו ואת הפנייה לימין, על הכל העיב משפט אותו הגדירו בכירים במפלגה "מיותר" כלפי איילת שקד. וברקע החלת הריבונות למה בעצם צריך ימינה?

9 בבוקר, ההסעה מתעכבת טיפה עוד לעיתונאים המאחרים בכניסה לרחבת הכנסת, אך אט אט מתאספת חבורה די מוזרה שמתכנסת תחת אווירת טיול שנתי. לאן נוסעים? בקעת הירדן עם השר אריה דרעי וכל מפלגת ש"ס. לרובם המכריע זו הפעם הראשונה בכביש אלון המפותל שעובר לצד כוכב השחר, מכמש וגם הכפר הערבי דומה. בדרך עשרות אוהלים בסגנון "חאן אל אחמרים" בהם מתגוררים בדואים, זו הייתה המחשה הטובה ביותר לחבורת הכתבים, רובם חרדים, שיצאו מקו ירושלים – בני ברק על משמעות המילה "כיבוש" ולא מהצד הימני של המפה.

אם היינו מגיעים ביום אחר בשנה החום בחוץ היה נושק ל־40 מעלות צלזיוס, אבל החורף שלא פוסח גם על בקעת הירדן בישראל הקטנה פינק ב-15 מעלות בתוספת נוף מרהיב שמלא ירוק. לאחר 40 דקות מירושלים לפני שער הכניסה למבואות יריחו, יישוב חדש הממוקם בדרום בקעת הירדן, צפונית לעיר הפלסטינית יריחו, פונים ימינה לכביש עפר ומתגלות עשרות מכוניות בהם פעילי ש"ס בכירים וזוטרים, חברי הכנסת והעוזרים. קבוצת ילדים מקסימים ו- 3 גננות מקבלות את פניו של דרעי יחד עם הנהגת ההתיישבות מזכ"ל אמנה זמביש, מנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דלמוני ומזכיר היישוב לו נתן דרעי סמל יישוב רק בקיץ האחרון. הזאטוטים שרים "לך את את הארץ הזאת" ו"תודה על כל מה שנתת", בהערה צינית צייצתי כי לא ברור אם אלו מתכוונים לדרעי או א-לוהים, ואחר הגיב שלא הבנתי, אבל ביו"ש דרעי הוא א-לוהים. עוד נגיע לזה.

אמא של שבת? "מיותר"

משם המשיך הסיור בעלייה תלולה וחדה לתצפית הר הסרטבה, המתנשא לגובה כולל של 650 מטר מעל הבקעה, ש"ס הכריזה שתתמוך בהחלת ריבונות באופן מיידי על בקעת הירדן ושטחי יהודה ושומרון בישיבת הממשלה הקרובה כפי שפורסם על ידי הממשל האמריקני. "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה", ציטט דרעי שאמר גם "שאסור להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית ואסור לדחות אותה על השולחן" עליו הוגשו באותה עת תמרים מתוקים ומסוכרים תוצרת מקומית. על האווירה החגיגית העיב משפט אחד "מיותר" כפי שהגדירו לי יומיים לאחר מכן בכירים בש"ס. כששאלתי את דרעי על כך שימינה תוקפים אותו בעקבות הסרטון נגדם ומאיימים להוציא אמירות על תמיכתו בהסכמי אוסלו הוא בחר ללגלג ולהתנשא מעל ח"כ איילת שקד שמקורבת מאד לשליחו למשימות מיוחדות אריאל אטיאס. "אני לא אכנס להיסטוריה, איילת שקד שאני מעריך אותה בתקופת אוסלו הייתה 'אמא של שבת', אם היא הייתה בגן שעשו בו קבלת שבת.. אני מציע לה שתלמד את הנתונים ותסתכל שאני בהסכמי אוסלו הייתי היחיד בממשלה שהתנגד להסכם ורק בגלל הוראת הרב עובדיה נמנענו ובהסכם אוסלו ב' כל סיעת ש"ס התנגדה", הוא הסביר. רק שבמקום לענות לעניין, דרעי ירד נמוך למרות שאינו צריך להוכיח את ימניותו, כפי שנשאל על מה השתנה במעבר של ש"ס משמאל לימין הוא השיב: "לא הייתה הזדמנות כזאת עד עכשיו. זמביש ואחרים יודעים שלפני 30 שנה לא היה יישוב שקם שלא היה לנו יד ורגל בו בהעמדת כל השירותים שאפשר לעזור".

הסכם אוסלו הוא לא כתם

גם בשיחה עם כמה בכירים בש"ס הם מדגישים כי הסכם אוסלו מבחינתם הוא לא כתם, אלא עובדה היסטורית. לפיהם, ש"ס נמנעה בהצבעה הראשונה בהתאם להוראת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שלאחר מכן שינה את עמדתו ובהצבעה השנייה כבר ש"ס התנגדו. כשאני מתעקשת, הם שמים את האצבע על המהלך שהביא לאצבע המאשימה כלפיהם בהיסטוריה."ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל קיבל תעודת הכשר להסכמי אוסלו שיש גורמים נוספים שמכילים את זה. עצם זה שישבנו איתו בממשלה, זה האירוע ההיסטורי עליו אנחנו משלמים". על ההמשך מוסיפים: "הייתה הנחייה של הרב עובדיה ואנחנו מצייתים לקול חכמים, אח"כ הרב עובדיה הוציא הבהרה שאין סיכוי לשלום כשציטט את הפסוק "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה".

אבל צריך להגיד, רוב חברי רשימת ש"ס הנוכחיים, חוץ מהח"כים משולם נהרי, איציק כהן ודרעי היו בין כיתות ג' ל-ו' בבית הספר היסודי כשהסכמי אוסלו עברו בכנסת בתחילת שנות התשעים. בשנים שעברו התרחשו כמה מהלכים, כמו שרוב העם פנה ימינה גם ש"ס בחרה להציג את מסריה המדיניים על פני החברתיים, לטענת הבכירים זה לא קרה בעקבות לחץ תקשורתי. "דיברנו בשפה חברתית-כלכלית אבל עשינו 'דה-פקטו' מעשיים מדיניים". למעשה, הפנייה של ש"ס ימינה ברורה גם אלקטורלית: על פי מועצת יש"ע, למעלה מ- 32% מתושבי יהודה ושמרון הם חרדים, זה קהל היעד שלהם שלאחרונה הורחב גם לדתיים לאומיים מה שמגיע יחד לכמעט 70%. ההתיישבות נשענת במידה מרובה על הערים החרדיות הגדולות ביו"ש, ביתר עלית, מודיעין עלית, תל ציון, עמנואל ועוד שמקפיצות את מספר התושבים. לסיכום, אחד הבכירים במפלגה העלה בכלל את סוגיית הזיקה לדת שמתחברת לו יופי עם החרדיות וההתיישבות: "כאדם חרדי, שילה לא מדבר אליך? קבר רחל לא מדבר אליך, מערכת המכפלה לא מדבר אליך?"

למה צריך בעצם ימינה בכנסת

לכאורה התפקיד של ימינה מיותר, סיעת הליכוד הגדולה בכנסת מקדמת ריבונות ביהודה ושמרון והחלום הגדול של הימין מקבל יישום בשטח. אז למה בכל זאת החשש הגדול? השאלה הגדולה היא האם ראש הממשלה נתניהו יביא את ההצבעה כבר בשבוע הבא? זה לא חייב להיות ביום ראשון, ימים שני ושלישי גם בסדר. בעוד יש פקידים ומשפטנים ומערכות שרוצות לדחות את ההחלטה, גם נתניהו באיזה שהוא מובן לא רוצה לתת הכל עכשיו אלא לשמור על החלק הארי כדי להעניק אותו אחרי הבחירות בכדי שיהיה תמריץ לבחור בו. אבל בימינה יודעים שמה שלא יקרה עכשיו- לא יקרה אחרי הבחירות ועם זה נישאר לעוד חמישים שנה. "אני הולך להפעיל את כל הלחץ שאפשר כדי לדחוף לריבונות עכשיו", אמר בנט השבוע למקורביו. עם זאת, גם הוא יודע כי במידה וההחלטה תעבור בכל זאת לפני הבחירות זו תהיה מכה אנושה לימינה שעלולה לרדת בסקרים ל-5 מנדטים ולא להצליח בשכנוע שימנע את הנהירה.

למי שחושב שדרושים שבועות של עבודת מטה, או שמשפטית החלת החוק הוא דבר מורכב, אז ממש לא. החלטת הממשלה מיוני 1967 להחיל את הדין הישראלי על ירושלים ששוחררה נגמרה בשתי שורות פלוס מפה פשוטה. לפי הצו, "השטח של ארץ ישראל המתואר בתוספת נקבע בזה כשטח שבו חלים המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה", הוא ייקרא "צו סדרי השלטון והמשפט". בכדי לקבל לגיטימציה רחבה, נתניהו גם יכול להביא זאת למליאת הכנסת ולהביך את רשימת כחול לבן שייאלצו לתת חופש הצבעה ולחשוף את העמדות המנוגדות בתוך המפלגה. על כך גם ימינה יברכו.

כמו אריאלה ממפעל הפיס שמתקשרת להעניק את הפרס הגדול ומעבר לקו משיב לה הזוכה 'לא, אני רוצה רק חמישית מהסכום', אלו הפנים של הימין שיכולים להתנפץ בשבוע הבא מול אופוריית ההצהרה. בשביל זה למעשה קיימת ימינה, ללחוץ להחיל את הריבונות עכשיו ולא אחרי הבחירות, להחיל על כלל ה- 30% של השטח ולא בפעימות, כי "ניתקע" בפעימה הראשונה שעלולה לכלול רק את הישובים עצמם, כמו אריאל, עופרה, סוסיא ומעלה אפרים, בלי שום שטח מסביב. כלומר 150 איים מבודדים והדבר השלישי – למנוע כל סוג של הכרה אפילו ברמיזה במדינה פלסטינית. אם לא, זו תהיה שגיאה נוראה ופספוס היסטורי.