המשכורת ואנחנו

הישראלים מרוויחים יותר

גדל ב-6.3%: השכר החציוני בישראל עמד על 7,988 בשנת 2018.
מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע עלה ב-4% - שיעור נמוך יותר מעליית השכר החציוני | המשמעות: גם השכירים בחציון התחתון נהנו מעלייה בשכר, אותה ניתן לייחס להעלאה המדורגת בשכר המינימום בשנים האחרונות | הפער בשכר בין גברים לנשים גדל

השכר הממוצע בישראל ב-2018 רשם עליה ריאלית של 4% ועמד על 10,584 שקלים. גם ההכנסה החציונית לשכיר בישראל עלתה ריאלית ב-6.3% ועמדה על 7,988 שקלים. כלומר, זה הסכום שמחצית מהשכירים השתכרו למעלה מסכום זה, ומחציתם – מתחתיו. את הנתונים מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

היחס שבין השכר החציוני לממוצע הוא מדד מקובל לבחינת הפערים בשוק העבודה הישראלי, שכן בניגוד לשכר החציוני, השכר הממוצע מושפע ונמשך כלפי מעלה על-ידי בעלי ההכנסות הגבוהות בעשירונים העליונים. מאז שנת 2012 טיפס חלקו של השכר החציוני מהממוצע מ-72% ב-2014, ל-75.5% ב-2018, דבר שעשוי להעיד על צמצום פערים. אחד ההסברים האפשריים לכך, שהציע לאחרונה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, היא העלייה ההדרגתית של שכר המינימום מ-4,300 שקלים ל-5,300 שקלים בעקבות ההסכמים שנחתמו בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים והורחבו על-ידי הממשלה בשנים 2014, ו-2015.

פער מגדרי

ההכנסה החודשית הממוצעת של גבר שכיר ב-2018 עמדה על 12,498 שקלים וההכנסה של אישה שכירה – 8,546 שקלים. הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים גדל מעט ב-2018 לעומת 2017 ועמד על 31.6%. גם בחישוב ההכנסה החודשית החציונית גדל הפער והוא עומד על 27.5% ב-2018 לעומת 24.7% ב-2017. השכר החציוני של נשים עמד על 6,672 שקלים לחודש לעומת 9,207 לגבר. חלק מהפער בין המינים נובע מההבדל במספר שעות העבודה הממוצעות של גברים ונשים (44.7 לעומת 36.9, בהתאמה – נ.כ), עם זאת – גם בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה, הפער בין המינים גדל ועומד על 16.0% עם 66.3 שקלים בממוצע לגבר שכיר ו-55.7 שקלים לאישה שכירה.

הפער בין גברים לנשים בולט גם בבחינה לפי עשירוני הכנסה לשכירים. נשים מהוות רק 25.5% מהעשירון העליון ו-39.6% מהעשירון התשיעי. ככל שיורדים בעשירונים עולה שיעור הנשים, המהוות רוב בארבעת העשירונים התחתונים. בעשירון השני שיעור הנשים הוא 68% ואילו בעשירון התחתון 54%.

פער בין יהודים לערבים

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 11,191 שקלים, לעומת 7,338 שקלים בלבד באוכלוסייה הערבית, פער של 34.4% שהצטמצם מעט מ-35.6% ב-2017. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר באוכלוסייה היהודית היא 13,558 שקלים לעומת 8,190 שקלים לגבר שכיר באוכלוסייה הערבית. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 8,923 שקלים לעומת 5,722 שקלים לשכירה באוכלוסייה הערבית.

השכלה כמנבאת הכנסה

ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של שכיר עם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה עומדת על 89.9 שקלים וגבוהה פי 1.5 מזו של כלל השכירים המרוויחים בממוצע 61.7 שקלים ופי 2.6 מזו של שכיר שלמד פחות מ-9 שנים המרוויח 34.6 שקלים בממוצע. בעלי השכלה נמוכה מתרכזים במשלחי יד שבהם השכר נמוך כמו "עובדים בלתי מקצועיים" ועובדי מכירות ושירותים. שכירים שלמדו 12-9 שנים מתרכזים בעבודות הדורשות עובדים מקצועיים וכעובדי מכירות ושירותים. שכירים שלמדו 16 שנים ומעלה מתרכזים במשלחי יד שבהם השכר גבוה יותר, כגון מקצועות אקדמאיים וניהול.

היכן שווה לעבוד?

ההכנסות הממוצעות הגבוהות ביותר, הן בקרב גברים שכירים הן בקרב נשים שכירות, היו בענפי המידע והתקשורת, השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח – אולם בענפים אלו נרשמו גם פערים גדולים בין גברים לנשים: 113.7 שקלים לשעה לגבר בענף המידע והתקשורת ו-110.9 בענף השירותים הפיננסיים והביטוח, לעומת 81.5 ו-74.4 שקלים בהתאמה לאישה. ההכנסות הנמוכות ביותר היו בענף שירותי אירוח ואוכל וענף שירותי ניהול ותמיכה עם 40.5 ו-43.8 שקלים בהתאמה לגברים, ו-37.9 ו-40.3 לנשים.