ישראל היום
העגורים באגמון החולה לא מצליחים להמריא
20 שנה לפרויקט באגמון: העופות מרוצים, החקלאים מתוסכלים • העלות של 50 אלף עגורים שחורפים כאן מגיעה ל־5 מיליון שקלים • "רוב העלות נופלת עלינו"
by עדי חשמונאיזמן של חשבון נפש: בימים אלו מלאו 20 שנים לפרויקט העגורים בעמק החולה והשותפים בהפעלתו מסתכלים לאחור בתחושה שהגיעו לקו פרשת המים.
עד שנות ה־90 חרפו אלפים בודדים של עגורים בכל הארץ ועם הצפת אגמון החולה הלך וגדל מספרם ועימם גם הנזקים שנגרמו לשדות החקלאיים בעמק החולה. ב־1999 כשנספרו כבר כ־15 אלף עגורים שבחרו לחרוף בעמק, החל פרויקט העגורים שמטרתו: שמירת השטחים החקלאיים מפני נזקי העגורים. בשלוש השנים האחרונות בחרו כבר כ־50 אלף עגורים לחרוף בעמק.
"העגורים לנים במים רדודים, ואגמון החולה שהוצף בשנות ה־90 מספק להם מקום לינה נוח ובטוח. במקביל להצפה, חקלאי עמק החולה זנחו את גידולי הכותנה שדורשים המון מים, ומתחילים לגדל תירס ובוטנים הרבה יותר מאשר בעבר", מסבירה סשה פקרסקי, דוקטורנטית במעבדה לאקולוגיה של התנועה באוניברסיטה העברית שערכה את המחקר בהנחיית פרופ' רן נתן.
המחקר שערכה פקרסקי פורסם בספר שיצא לאור בימים אלה: "אגמון החולה - יצירת טבע" מאת ד"ר מיה דואני מהמכללה האקדמית תל חי. עם הנסיקה בכמות העגורים, מתייקר גם הפרויקט שאותו מממנים בעיקר חקלאי עמק החולה. קק"ל שמממנת מיליון שקלים מעלותו, היא גם זו שמימנה את המחקר החדש במטרה לבחון בעזרתו דרכים לייעולו ולצמצום עלויותיו.
"כל עגור שאנחנו מארחים פה בעונת החורף עולה לנו בסביבות 100 שקלים. כלומר כשהיו כאן 15 אלף עגורים אז הפרויקט עלה מיליון וחצי שקלים, ועכשיו כשחורפים כאן כבר 50 אלף עגורים, אז אנחנו מגיעים כבר ל־5 מיליון שקלים", אמר עופר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות של הגליל העליון ומנהל פרויקט העגורים.
"קק"ל שמה מיליון שקלים, אגמון החולה משתתף בחצי מיליון שקלים, המועצה האזורית גליל עליון משלמת כ־150 אלף והיתר נופל עלינו החקלאים. שום משרד ממשלתי לא מסייע, ואפילו משרד החקלאות לא תומך בנו כל שנה באופן יציב ועקבי".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בכל הנוגע לתקצוב הפרויקט בשנת 2020, הגשת הבקשות לתמיכה בפרויקט תהיה במהלך חודש מארס 2020. לכן, גם החלטת התקצוב תבוא לפתחו של השר הבא".