מה אתם יודעים על דלקת עור ממגע – מחלה שכיחה הנמצאת בתת אבחון?

צבע לשיער, לק לציפורניים, חומרים משמרים, דבקים, פריטי אופנה מעור ואף תפילין הם רק כמה מהפריטים והמוצרים היומיומיים שעלולים לגרום לבעיית העור הקשה שלעתים אינה מאובחנת במשך שנים

דלקת עור ממגע (דע"מ) - Contact Dermatitis, היא מחלת עור שכיחה אך יחד עם זאת לא תמיד מאובחנת בזמן או בכלל. כתוצאה מכך יש פגיעה מתמשכת באיכות החיים של מי סובל ממחלה זו, שימוש רב בתרופות והזדקקות לביקורים תכופים אצל רופאים שונים. לעתים מדובר לא רק על פגיעה באיכות החיים אלא אף בפגיעה תעסוקתית עד כדי צורך בשינוי מקום או סוג עבודה. איתור הגורם המדויק הוא מרכיב חיוני שבכוחו לפתור בעיות שלעתים נמשכות שנים.

עוד בעניין דומה

• זמן ההמתנה הארוך ביותר למומחה בקהילה: ברפואת עור - 20 יום
• שכיחות של מחלות עור בעיר ג'דה בערב הסעודית
• השוואת גישות לאבחון אלרגיה: מהסימפטומים למולקולות או מהמולקולות לסימפטומים

דע"מ נגרמת עקב מגע ישיר של העור עם אלרגן כלשהו המעורר תהליך דלקתי באזור המגע. התהליך הדלקתי מתרחש באפידרמיס ובדרמיס העליון ויש לו כמובן בסיס אימונולוגי. אזורי עור אחרים שלא במגע ישיר עם אותו אלרגן לא יראו  סימני דלקת. דרמטיטיס זו מתאפיינת על ידי שילוב של תופעות עוריות שונות כאודם, שלפוחיות זעירות, יובש, קילוף, סדקים והיפרקרטוזיס. כתוצאה מכך המטופל יתלונן על גרד בולט ולפעמים על כאבים, בעיקר כשיש סדקים באזורים רגישים כמו בכריות האצבעות למשל.

התהליך האימונולוגי שבו הגוף מזהה כאלרגן חומר מסוים הבא במגע עם העור מורכב משני שלבים: שלב הריגוש ושלב התגובה. בשלב הריגוש, האלרגן חודר לשכבה העילית של העור (אפידרמיס) ונקלט על ידי תאי לַנגראנס. תאים אלה שייכים לקבוצה של תאים עם יכולת לקלוט אנטיגנים, לעבד אותם ולהציג חלקיקים מהם על פניהם. תאי הלַנגראנס נודדים לקשרי לימפה האזוריים, מציגים אכן את האנטיגן ללימפוציטים מסוג T אשר לומדים את האלרגן ועוברים שגשוג קלונלי. בהמשך, אותם לימפוציטים ינדדו ויתיישבו בעור. בשלב התגובה, מגע חוזר עם אותו אלרגן יצית תגובה נמרצת הכוללת גיוס עוד תאי T, הפרשת ציטוקינים והפעלת תהליך דלקתי מקומי. ככל שהמגע יהיה תכוף וממושך יותר כך התגובה תלך ותתעצם.

לכן, יש שוני קליני בין התגובה לחומרים שבמגע ממושך עם העור (קרמים למשל) לעומת חומרים במגע מזדמן וקצר (שמפו למשל). התגובה האלרגית, אם כך, תלויה בשני המרכיבים הללו: האחד, התגובה החריגה של מערכת החיסון. השני, האלרגן עצמו כאשר ידוע שיש חומרים שיותר אלרגנים מאחרים. לדוגמה, חומר בשם PPD (חיוני לצביעת שיערות) נחשב לאלרגן פוטנטי שבחשיפות קטנות עלול לגרום לתגובות חזקות באחוז משמעותי של אנשים לעומת, למשל, לַנולין (חומר לחות).

דע"מ יכולה להופיע בכל הגילאים, לא רק במבוגרים אלא אף בילדים קטנים. כל מקום בגוף עלול להגיב: מהקרקפת עד כפות הרגליים ובדרך בשפתיים, בעפעפיים ובמקומות אינטימיים. היא יכולה להופיע כמחלה עורית בפני עצמה או כסיבוך ממחלת עור אחרת הפוגעת בשלמות העור ובכך מאפשרת לאותם אלרגנים לחדור ולגרום לתהליך אלרגי שמתווסף למחלה הראשונית. כעיקרון, בכל דרמטיטיס ממושכת או חוזרת על עצמה יש לחשוד בקיום דע"מ.

חומרים רבים עלולים לגרום לדע"מ, כמה מהם שכיחים יותר, אחרים שכיחים פחות ויש אלרגנים חדשים המתגלים כל הזמן. רשימת אלרגני המגע ארוכה וכוללת, בין היתר, כימיקלים שבחומרי טיפוח אישיים, קרמים וטיפות תרופתיים, מתכות, דבקים, חומרים אקריליים, חומרי צבע, חומרים משמרים למיניהם וכו'. יש חומרים שרובנו חשופים אליהם ויש חומרים שהחשיפה אליהם היא תעסוקתית, כאשר לכל מקום עבודה חומרים הייחודיים לו.

איתור האלרגן מתבצע על ידי מבחני טלאי - מדבקות המודבקות על גב המטופל ועליהן כמויות קטנות של מיני אלרגנים. המדבקות מוסרות לאחר 48 שעות ואז בודקים האם אחד מאותם חומרים גרם לתגובה באזור המגע שלו עם העור. כעבור 24-48 שעות בודקים בשנית את הגב ורק אז ניתן לדעת האם בדיקה חיובית (יש תגובה לאלרגן מסוים) או שלילית (אין תגובה לאף אלרגן). בחירת החומרים לבדיקה הוא מרכיב חשוב ביותר ולכן בדיקה שלילית לא תמיד שוללת דע"מ כי ייתכן שלא נבדקו החומרים הרלוונטיים. לעתים נדרשים כמה מחזורי בדיקה עד לפתרון החידה.

תיאורי מקרה

אישה בת 45 החלה לאחרונה לצבוע את שיערה. בתחילה הרגישה גרד בקרקפת מיד לאחר הצביעה אך בצביעות הבאות הלך והתעצם הגרד עד להופעת דרמטיטיס מסביב לקרקפת ופנים. במבחני הטלאי נמצאה אלרגיית PPD - כימיקל שבלעדיו לא ניתן לצבוע צביעה קבועה לשיער. נכון להיום, אין לו תחליף ולכן האישה לא תוכל להמשיך לצבוע שיערה.

במקרה אחר, גברת עם אלרגיה לאותו חומר PPD סיפרה שהתגובה חזרה על עצמה למרות שלכאורה השתמשה בצבע שיער שהתהדר שהוא "ללא PPD". קריאה מהירה במרכיבי המוצר הראתה שהוא מכיל חומרים אחרים ממשפחת ה-PPD העלולים לגרום לאותה תגובה בדיוק. הגברת הודרכה, שוב, כיצד להימנע מ-PPD ודומיו.

חלק ממקרי אלרגיה ל-PPD מקורם בחשיפה מוקדמת לאותו חומר אך לא עקב צביעות קודמות אלא עקב ביצוע תמים של "קעקוע חינה שחורה". אלה הם קעקועים זמניים שעשויים מחינה (חומר לא אלרגני) יחד עם PPD שמקנה לו את הצבע השחור. PPD בקעקועים אלה קיים בריכוז הרבה מעל המקובל במוצרים לצביעת שיער. השילוב של אלרגן חזק בריכוז גבוה גורם להרבה מקרים של תגובות קשות לקעקועים אלה, לרב בגילאים צעירים. הזיכרון האימונולוגי יגרום לכך שגם בעוד שנים רבות לא יוכלו לצבוע שיער.

בת 24 עם דרמטיטיס בעיקר בקצה אצבעות זה כחצי שנה. כבר שנה עוסקת בבניית ציפורניים. במקרה הזה התגלתה תגובה לחומרים אקריליים. חומרים אקריליים מנומריים אלה עברו תהליך פולימריזציה בעזרת מנורת UV. רק אקריליים מנומריים הם אלרגנים. לא קל להימנע מחשיפה לחומרים אלה וסביר שאותה צעירה תיאלץ לעשות שינוי תעסוקתי.

לאחרונה יש מקרים דומים אצל בחורות צעירות שקנו ערכת ציפורניים דרך האינטרנט (סוג של "עשה זאת בעצמך"). בחורה אחרת עם אותה אלרגיה הגיבה לחומרים אקריליים בעת טיפול בשיניים. בדרך כלל מופיעה אלרגיה בכל החומרים האקריליים, אך לא בהכרח. כך קרה שלאחרונה נתגלו מקרים של אלרגיה לחומר אקרילי ייחודי ובלתי מוכר בשם IBOA. בכל המקרים היתה תגובה מקומית להדבקת ה-SENSOR למדידה רציפה של סוכר.

גבר בן 49 סובל זה שש שנים מדרמטיטיס בבסיס צוואר שמאל עם החמרה הדרגתית. המיקום הבלתי שגרתי מחשיד מיד לדע"מ. במבחני טלאי נתגלתה אלרגיה לסוג של דבק (P-tert-Butylphenolformaldehyde resin). באנמנזה חוזרת התברר כי הגיב לרצועת תיק עור ישן ואהוב. לאחר שקנה תיק אחר, הבעיה נעלמה. במקרים נוספים היתה תגובה לסנדלים, למגפיים, לכובעים ולתפילין.

בת 31 עם שמונה שנים דרמטיטיס קשה עד כדי סדקים באצבעות הידיים. במבחנים נמצאה שהיא אלרגית מאוד לחומר משמר נפוץ ביותר בשם KHATON (שם כללי לכימיקלים ממשפחת ה-Isothiazolinones). לאחר הדרכה מפורטת, הבעיה נעלמה. אלרגיה לאותו חומר נתגלתה בגבר בן 68 אך הפעם בצורה של אזורי אקזמה עדינים, מגרדים ומפוזרים על פני הגוף. גם כאן הדרכה מפורטת הביאה להיעלמות הבעיה שעד כה טופלה עם מיני קרמים רבים, ללא הועיל.

לסיכום, דע"מ היא מחלה שכיחה שיש לחשוד בה עם כל דרמטיטיס ממושכת, בעיקר במקומות קבועים בגוף. התעסקות בנושא דורשת ידע בחומרים רבים והחזקתם לצורך ביצוע הבדיקות. בעיות של שנים עשויות להיעלם לאחר איתור הגורם. לכן, רצוי להפנות מקרים חשודים למרפאות העוסקות בתחום.