למרות החובה, רוב הרופאים והאחיות בישראל אינם מתחסנים נגד שפעת

משרד הבריאות קורא לציבור להתחסן מפני שפעת ומחייב את עובדי הבריאות להתחסן, אך דו"ח חדש מגלה: רק 36% מהצוותים הרפואיים בישראל מתחסנים

בעוד משרד הבריאות קורא מדי שנה לציבור הרחב להתחסן מפני שפעת, דו"ח שהוכן במחלקה לחקר שירותי בריאות באגף איכות ובטיחות במשרד העלה כי שיעור ההתחסנות כנגד השפעת בקרב הצוותים הרפואיים בישראל – רופאים, אחיות ובעלי מקצועות בריאות אחרים בקופות החולים ובבתי החולים – נמצא בשנים האחרונות במגמת ירידה מתמשכת: מ-45% בחורף של שנת 2015 ל-36% בחורף הקודם (2019-2018). מגמת הירידה בהתחסנות מקיפה את כלל הרופאים והאחיות, למעט בבתי החולים הגריאטריים ובבתי החולים לבריאות הנפש שבהם חלה בשנה הקודמת עלייה קלה בשיעור ההתחסנות.

עוד בעניין דומה

• תרופה אנטי ויראלית חדישה עלולה להגביר הופעת נגיפי שפעת חדשים
• ההורים לא חיסנו נגד שעלת והתינוק נפטר – כיצד נמנע את מקרה המוות הבא?
• משרד הבריאות: ניכרת ירידה בשיעור המתחסנים לשפעת

הדו"ח בנושא זה, המחזיק 33 עמודים מבוסס על דיווחי בתי החולים והקופות. הוא מצביע על כך ששיעור האחיות המתחסנות מפני שפעת נמוך משיעור הרופאים - למעט אחיות קופות החולים, שבהן שיעור האחיות שהתחסנו בחורף הקודם עמד על 46% בהשוואה ל-35% בלבד מקרב הרופאים. בשנת 2018 חוסנו בבתי החולים הכלליים 45% מהרופאים אולם רק 36% מהאחיות. עוד ציין הדו"ח כי שיעור ההתחסנות של הצוותים הרפואיים בישראל מפני שפעת נמוך בהשוואה למדינות המערביות האחרות. מחברי הדו"ח המליצו שמשרד הבריאות ידאג לשפר נושא זה.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שבקרב אנשי הצוות בלשכות הבריאות של משרד הבריאות חלה ירידה של 3% - מ-36% ל-33% בין 2017 ל-2019-18 ובבתי החולים הכלליים הירידה היא של 2% - מ-40% ל-38% בהתאמה. בקופות החולים הירידה היא רק ב-1% - ל-32% מאנשי הצוות ב-2019-2018.

בין בתי החולים הכלליים ציין הדו"ח כי שיעורי ההתחסנות הגבוהים ביותר של צוותים רפואיים נגד שפעת נצפו בבתי החולים הבינוניים-קטנים כאשר השיעור הגבוה ביותר היה בבית החולים הצרפתי סנט וינסנט בנצרת – 74% ואחריו: "אסותא-רעננה" – 70%, "אסותא-השלום" – 67%, "לניאדו" – 63%, "אסותא-תל אביב" – 57%, "הרצליה מדיקל סנטר" ו"השרון" – 56%.

מתוך 11 בתי חולים בינוניים-גדולים, אף לא אחד דיווח על שיעור התחסנות של מעל 50%. המרכז הרפואי העמק דיווח על 44% התחסנות, "וולפסון" על 42%. היתר דיווחו על שיעורי התחסנות נמוכים מ-40%.

רק שניים מתוך שישה מרכזי העל הגדולים דיווחו על שיעור התחסנות של מעל 50%: רמב"ם בחיפה ו"איכילוב" בתל אביב – 51% כל אחד.

בית החולים שבו תועד בשנה שעברה שיעור התחסנות העובדים הנמוך ביותר היה הדסה עין כרם בירושלים – 23%. בתי חולים נוספים עם אחוזי התחסנות נמוכים של אנשי הצוות: "סורוקה" בבאר שבע 29%, "ברזילי" 28%, "אסותא-באר שבע" 27% ומעייני "הישועה" 26%.

במרכז הרפואי רבין-בילינסון בפתח תקווה נצפתה הירידה החדה ביותר בהתחסנות הצוות הרפואי בתוך שנה אחת: מ-65% בשנת 2017-2016 ל-30% בלבד ב-2019-2018.

בבתי החולים הגריאטריים, 43% מכלל הצוות חוסן נגד שפעת – עלייה של 3% מהשנה הקודמת. המרכז הגריאטרי "מוסד אלעניה" הגיע לשיעור החיסון הגבוה ביותר – 94%. בתי החולים נוף הגפן, נאות השרון ואלישע הגיעו לשיעורי החיסון הנמוכים ביותר מבין המרכזים הגריאטריים – 4%, 13% ו-17% בהתאמה. שיעור החיסון בקרב האחיות במוסדות אלה היה נמוך יותר משיעור ההתחסנות בקרב רופאים – 43% לעומת 47%.

בבתי החולים לבריאות הנפש שיעור ההתחסנות עומד על 33% לעומת 31% בשנתיים הקודמות. במרכזים לבריאות הנפש לב השרון, באר שבע ושלוותה דווח על שיעורי התחסנות הצוותים של מעל 40% - 47%, 45% ו-44% בהתאמה. המרכז לבריאות הנפש באר יעקב בנס ציונה דיווח על התחסנות של 2% בלבד מאנשי הצוות. שיעור האחיות המתחסנות הוא נמוך יותר מהרופאים במוסדות אלה ועומד על 35% לעומת 39%.

מחברי הדו"ח ציינו כי מספר גורמים משפיעים על נכונות והיענות איש צוות רפואי להתחסן: התפישה כי החיסון חשוב למטפל עצמו, למטופל ולבני משפחתו של המטפל; נגישות החיסון, קבלת החיסון בעבר, או גורמים כמו גיל מבוגר יותר, ותק בעבודה, מצב משפחתי, קשר ישיר עם אוכלוסיות שבסיכון ושביעות רצון גבוהה מהעבודה.

לעומת זאת, הגורמים המשפיעים על חוסר ההיענות להתחסן הם: החשש מתופעות הלוואי, החשיבה ששפעת איננה מחלה רצינית, פחד וספקות לגבי אפקטיביות החיסון. בקרב עובדי בריאות אשר מקום עבודתם מחייב התחסנות, יש גם התנגדות על בסיס של "אי חופש בחירה".

מחקר שנעשה באירופה ובארה"ב זיהה שני מחסומים לחיסון בקרב עובדי בריאות: חוסר נגישות לחיסון וחששות לגבי תופעות הלוואי של החיסון. מחקר אחר הראה כי ששני המחסומים העיקריים המונעים מעובדי בריאות להתחסן הם סיבות אישיות וביניהן ההרגשה שהמערכת החיסונית האישית של העובד מספיקה או ההרגשה שהעובד נמצא בסיכון נמוך וכן טענת העובד שאף פעם אינו חולה. מחסום נוסף: חששות לגבי בטיחות החיסון, מתגובה אלרגית עתידית או עדות לתגובה אלרגית בעבר וחוסר ידע בנושא.

כדי להגביר את שיעור ההיענות לקבלת החיסון בקרב עובדי הבריאות הובררו שש שיטות התערבות עיקריות: נגישות גבוהה לחיסון, חינוך והדרכה, הגברת המודעות, תזכורות, סינגור (Advocacy) ותמריצים לקבלת החיסון. שילוב של מספר שיטות התערבות הוא אפקטיבי ביותר.

ומה קורה בארה"ב

על-פי נתוני ה-CDC השיעור הכללי של התחסנות מפני שפעת בקרב עובדי בריאות בארה"ב בעונת החורף 2018-2017 היה 78.4%. בקרב עובדי בריאות בבתי החולים הוא הגיע ל-91.9% וזאת בהשוואה לעובדים בריאות במסגרת האמבולטורית - 75.1% ובמוסדות לטיפול ארוך טווח - 67.4%. בקרב הרופאים היה שיעור ההתחסנות הגבוה ביותר - 96.1% ובצוותי העזר - 71.1%.

בקרב עובדי הבריאות שמקום עבודתם מחייב להתחסן, שיעור ההתחסנות עמד על 94.8%, ואילו בקרב עובדים שעבדו במקום שאינו מחייב להתחסן ולא השקיע בפעילויות מקדמות חיסון, שיעור ההתחסנות עמד על כ-47.6%. מבין אלה שהתחסנו ועבדו במקום שלא מחייב התחסנות, ליותר מ-76% החיסון ניתן בחינם במקום העבודה וניתנה אפשרות להתחסן ביותר מיום אחד.

משרד הבריאות מפרסם מדי שנה חוזר מנכ"ל המחייב עובדי בריאות להתחסן נגד שפעת. חיסון הוא באחריות מנהל המוסד הרפואי. על ההנהלה מוטלת האחריות להכין תכנית להתחסנות העובדים עם זמינות ונגישות בכל משמרת, ובכל זאת וחרף כל המאמצים בין 2014 ל-2019, ציינו מחברי הדו"ח, שיעור ההתחסנות בקרב הצוותים הרפואיים בישראל בהשוואה למדינות העולם המערבי – ארה"ב, בריטניה, קנדה ומערב אירופה – עדיין איננו גבוה ולכן יש לפעול כדי לשפרו, כשם שיש לשפר את הכיסוי החיסוני מפני שפעת בכלל הציבור בישראל, שגם הוא נמוך.