https://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566x349/public/images/articles/2019/11/29/15750227280468_b.jpg
מוריניו עושה כבוד. "הוא הבין את הסיטואציה ונתן בישול גדול"צילום: GettyImages

ישראל היום

ילד, תן ת'כדור

ז'וזה מוריניו החמיא השבוע לאחד ממביאי הכדורים בניצחון טוטנהאם על אולימפיאקוס ("הילד היה מבריק"), והפך אותם רשמית לחלק מהענף • דור הופמן יוצא למסע בזמן להיסטוריה של אלו שמחכים מאחורי הקו, ובמסירה מדויקת אחת יכולים לפעמים לשנות את הכל

by

ערב יום שלישי השבוע היה נהדר מבחינתה של טוטנהאם. התרנגולים הפכו פיגור 2:0 ביתי מול אולימפיאקוס לניצחון 2:4, הבטיחו את העלייה לשמינית גמר ליגת האלופות ועם כדורגל התקפי הגבירו את החשד שז'וזה מוריניו שכח את האוטובוס המפורסם אי שם במנצ'סטר. וזה לא הכל. 

הארי קיין כבש צמד והפך בגיל 24 לצעיר ביותר שמגיע ל־20 שערים בליגת האלופות, דלה עלי המשיך את מגמת השיפור מאז נחת הפורטוגלי בלונדון, ואפילו סרג' אורייה מצא את הזמן לכבוש שער ראשון בקריירה בליגת האלופות. זה היה ערב מוצלח לקבוצה, למאמן, לשחקנים - אבל כולם דיברו בסיום על ילד אחד שמביא כדורים.

"אני אוהב מביאי כדורים אינטליגנטיים כמו שאני הייתי", החמיא מוריניו למביא הכדורים, שמיהר לתת לאורייה את הכדור שהוביל ל־2:2 של הארי קיין. הפורטוגלי לחץ את ידו של הנער, חיבק, פרגן, ולא חסך שבחים: "הילד הזה היה מבריק. הוא קרא את המשחק, הבין את הסיטואציה ונתן בישול גדול. הוא לא היה שם כדי לבהות ביציעים, באורות ובצעיפים של האוהדים. הוא חי את המשחק ועשה זאת מצוין". 

יכול להיות שהמנג'ר הפורטוגלי נסחף קצת לתוך הסיטואציה, אבל אין ספק שהפעולה הפשוטה של הילד היתה חשובה והוכיחה את עצמה בגדול. זה היה אירוע מיוחד, אבל לא נדיר. מביאי כדורים הם חלק בלתי נפרד מהמשחק, ואולי עכשיו יתחילו לקחת אותם קצת יותר ברצינות.

במונדיאל הם הופיעו לראשונה רק ב־1966, אבל למעשה הם נמצאים שם על הקווים, מאחורי השלטים, מהרגע הראשון. הם נבחרים בדרכים מגוונות - לרוב הם יהיו שחקני נוער או ילדים של המועדון המארח, אבל לא רק. 

לפעמים מדובר בתלמידים מבתי ספר מקומיים ששפר מזלם, בילדים עם הפרוטקציות הנכונות, או כפי שעשתה מנצ'סטר סיטי בתחילת העשור: הציעה למי שרוצה להיות מביא כדורים במשחקיה להירשם דרך האתר הרשמי. "דרושים ילדים וילדות בני 12-11", נכתב שם, "שעליהם להיות זמינים למשחקי הבית, אנרגטיים, מסוגלים לתפוס ולהשליך כדור במהירות גבוהה, ומוכנים לעשות זאת בכל מזג אוויר". 

 

https://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/u1057/New_GettyImages-1076912106.jpg

יורגן קלופ לא מרוצה מהקצב מול סיטי // צילום: GettyImages 

 

חוקים, אגב, אין בעניין הזה. כל קבוצה רשאית לבחור את מביאי הכדורים כרצונה, ללא הגבלת גיל או הגבלה אחרת. למרות זאת, הפרופיל די קבוע - בני 16-12, עם זיקה לכדורגל ולקבוצה.

אף שרבים מהמועדונים לא מייחסים לילדים הללו שום חשיבות מיוחדת, יש כאלה שדווקא כן. לפי מייסון מאונט, היום קשר צ'לסי ופעם מביא כדורים בסטמפורד ברידג', המקרה של טוטנהאם לא מקרי. "לא אשכח את התקופה שעשיתי את זה כשמוריניו אימן", סיפר השבוע מאונט, "הוא אמר לנו שאם אנחנו מובילים, נחזיק בכדור ולא נחזיר אותו מהר. הוא ממש הדריך אותנו".

 

וויליאם פולקס, מאחוריך

הפורטוגלי הוא לא הראשון שראה בילדים האלה את השחקן ה־12 האמיתי. קרלוס בילרדו, שהוביל את ארגנטינה לזכייה בגביע העולמי ב־1986, סיפר לאחר הפרישה שבכל קבוצה שאליה הגיע ביקש להיפגש עם מביאי הכדורים. "הם אלה שמנצחים משחקים", הסביר בפשטות. 

גלן הודל, שחקן עבר והיום פרשן, אמר לפני כמה שנים ל־BBC: "אני מצפה מכל קבוצה רצינית להדריך את מביאי הכדורים, יש להם כוח". ובאמת, קבוצות רבות רואות בהם יתרון ביתי שיש לנצל. 

כשרורי דלאפ, זורק החוץ הטוב בתולדות הפרמייר ליג, שיחק בסטוק סיטי, מביאי הכדורים החזיקו מגבת וייבשו עבורו את הכדור לפני זריקה. 

הילד אופק מזרחי זכה לנשיקות ולחיבוקים משחקני הפועל חיפה כש"בישל" עבורה גול במשחק גביע ב־2009, פרננדה מאיה הברזילאית הפכה דוגמנית ומגישה מפורסמת בעקבות החזרת כדור שעזרה לבוטאפוגו לכבוש ולזכות בגביע של ריו ב־2012, ולפני שש שנים כל אנגליה דיברה על צ'ארלי מורגן. 

מביא הכדורים של סוונזי סירב אז לתת את הכדור לאדן הזאר, והבלגי של צ'לסי הגיב בדחיפה. זה היה סיפור ענק שעלה להזאר בהרחקה לכמה משחקים, ובמקביל העלה שאלה מתבקשת: מביאי הכדורים האלה, האם הם באמת הכרחיים?

 

https://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/u1057/New_1178464361.jpg

איגנסיו פרננדז מריבר פלייט וחבר // צילום: GettyImages 

 

ספרי ההיסטוריה מספרים שהמטרה המקורית שלהם בכלל לא היתה להביא כדורים. ב־1900 החזיקה צ'לסי שוער עצום ממדים - וויליאם פולקס שמו - וכדי להפחיד את היריבים העמידה מאחורי שערו שני ילדים שיבליטו את פערי הגודל. הם נרשמו כ"מביאי כדורים", והשאר היסטוריה. מאז מטרתם בסיסית - להשיב את הכדור למגרש ולאפשר למשחק לזרום. לכאורה עניין טכני פעוט, אבל המציאות אחרת. באופן טבעי, יש להם זיקה לקבוצה המארחת, אחרת הם לא היו שם, ורבים מהם הצליחו להשפיע על המשחק. 

קחו, למשל, את ה־0:4 של ליברפול על ברצלונה אשתקד: הגול הרביעי התחיל ממסירה של מביא כדורים לטרנט אלכסנדר ארנולד. פפ גווארדיולה צולם לא פעם כשהוא מדריך ילד כזה או אחר, ויש לא מעט שהצליחו להטריף שחקן אורח וזכו לתשואות מהקהל. 

למרות דיונים רבים בנושא בשנים האחרונות, מביאי הכדורים עדיין כאן. כמו מייסון מאונט, רבים מהכדורגלנים היו כאלה בתחילת הדרך - פאביו קנבארו, קרלוס טבס, גווארדיולה וברנרדו סילבה הם רק חלק מהרשימה - ונדמה שהם כאן להישאר ולהשפיע על המשחק. אולי עכשיו, אחרי המקרה של טוטנהאם ומוריניו, קבוצות נוספות יפנימו שהילדים האלה מסוגלים להביא לא רק כדורים - אלא גם נקודות.