"הכל מתחיל בהגנה"

מעבר להיותו סמל במכבי חיפה, גרגורי ורגאס נחשב לאחד השומרים הגדולים בתולדות הליגה • בראיון מיוחד הוא נזכר בניצחון ב־35 הפרש על מכבי ת"א: "שיחקנו כמו סיירת גולני" • ואין לו כוונה לפרוש: "אשחק עד גיל 50"

למרות ששיחק רק 70 משחקי ליגה במדיה, גרגורי ורגאס הוא סמל במכבי חיפה. לא פעם הוא סיפר על חיבור מיוחד לישראל ולעיר, וגם במועדון מדברים על מנהיג שמהרגע הראשון סחף את כולם אחריו. לא פלא שברגע שהיתה הזדמנות בקיץ, הבעלים ג'ף רוזן ואנשיו עשו הכל כדי להחזיר את הגארד לכרמל.

"זאת ארץ הקודש", הוא מספר בראיון ל"ישראל היום" על החיבור שלו למדינה, "אני אוהב את המדינה, את האוכל, אני אוהב כאן הכל. זה הבית השני שלי".

ורגאס נחשב לאחד משחקני ההגנה הגדולים בתולדות ליגת העל (בשתי העונות שלו כאן זכה בתואר שחקן ההגנה של העונה) וגם לאחד המוסרים המצטיינים ששיחקו פה (ממוצע של 7.2 אסיסטים למשחק. העונה הוא מוביל את הליגה עם 8.6).

"בגלל שזה אני", הוא עונה לשאלה מה מדרבן אותו לשמור כל כך טוב, "הכל מתחיל בהגנה, ואם אתה משחק הגנה טובה גם ההתקפה תהיה טובה. אני אוהב להיות אגרסיבי, כך אני משחק טוב יותר וזה גם עוזר לקבוצה. גם האסיסטים זה חלק ממני. קודם כל הגנה ואז למסור את הכדור".

בשבת (20:00) תארח מכבי חיפה את מכבי ת"א, וגרגורי ורגאס יפגוש את אחד מחבריו הטובים - ג'ון דיברתולומיאו. השניים שיתפו פעולה במשך שנתיים ואף הגיעו לגמר הפיינל פור ב־2016/17, רגע לפני שדיברתולומיאו עבר לצהובים. "ג'וני הוא חבר טוב. היום כשהוא בתל אביב אנחנו בקשר בהודעות. הוא אחד השחקנים הישראלים הטובים ששיחקתי איתם, ולא פחות חשוב, הוא אדם נהדר. מחוץ למגרש אנחנו חברים, אבל בשבת הולך להיות קשוח על המגרש, כי הוא אוהב הגנה כמוני".

"טוקיו? עובד על זה"

המפגש מול מכבי ת"א מזכיר לו את הניצחון הבלתי נשכח ברוממה בפברואר 2016 ב־35 הפרש על הצהובים שבו קלע 20 נקודות ומסר 10 אסיסטים. "אזכור את המשחק הזה כל חיי. אני זוכר את הטירוף שהיה באולם. זה היה לילה היסטורי, שיחקנו כמו סיירת גולני". 

פתחתם את העונה עם שלושה הפסדים, אבל בתקופה האחרונה יש שיפור. עד לאן אתם יכולים להגיע?

"קודם כל, התחלנו בצורה הלא נכונה כקבוצה, כי לא היו לנו את כל השחקנים. עכשיו השלמנו את הקבוצה ויש לנו צוות מקצועי וסגל נהדרים. אני מאמין בקבוצה הזו וחושב שנעשה דברים יפים".

הקדנציה הקודמת של ורגאס בישראל היתה כשהיה בשיאו. בקיץ 2015 הוא סחב את נבחרת ונצואלה לזכייה היסטורית באליפות אמריקה וסידר לה את הכרטיס לאולימפיאדת ריו 2016. לאחר מכן הוא וחבריו ניצחו את ארגנטינה בגמר וזכו לראשונה בהיסטוריה בתואר. "שיחקנו עם הלב וניצחנו עוד נבחרת עדיפה. כל המדינה חיכתה לנו בשדה התעופה ואנשים ממש בכו שם".

ונצואלה אומנם לא הצליחה לעבור את שלב הבתים באולימפיאדה וגם נחלה כמה תבוסות, אבל ורגאס וחבריו לא ישכחו את החוויה המיוחדת, במיוחד לא את המפגש מול נבחרת הכוכבים של ארה"ב (69:113 לארה"ב). 

שחקנה של מכבי חיפה קיבל 30 דקות באותו משחק, קלע 10 נקודות ומסר 5 אסיסטים. בהגנה הוטלו עליו שתי משימות קשות במיוחד והוא עמד בצורה מרשימה. "שמרתי בהתחלה על קליי תומפסון, אולי צלף השלשות הכי טוב בעולם, ואחר כך עברתי לקיירי אירווינג. זה היה כל כך קשה. הוא עושה הכל, מוסר, קולע וקשה לשמור עליו".

שני כוכבי הענק התקשו מול ההגנה של הגארד האלמוני. תומפסון סיים עם 0 נקודות (0 מ-4 ל-3) ב-15 דקות ואירווינג נעצר על 7 ב-20 דקות.

היית יכול למנף את ההצלחה בנבחרת כדי להגיע למקומות גבוהים יותר בקריירה, אולי אפילו לאן.בי.אי?

"אני לא יודע לגבי האן.בי.אי כי ההצלחה שלנו היתה כקבוצה ולא כיחידים. כמובן שזה שחלמתי להגיע לשם, אבל לאחר מכן הגעתי לחיפה ועבורי זה היה נהדר. המוטיבציה שלי היא פשוט לשחק טוב, לא משנה איפה. זה מה שעשיתי בכל מקום שהייתי".

אתה כבר בן 33 והשגת דברים יפים בקריירה. איזו עוד מטרה נשארה לך?

"אני רוצה לשחק עד שאהיה בן 50, אז אני עובד קשה על הגוף שלי כדי שאוכל לעשות את זה. בנוסף אני רוצה להצליח עם הנבחרת שלי ולהשתתף לפחות עוד פעם אחת במשחקים האולימפיים. יש לנו סיכוי בקיץ הקרוב, אבל זה יהיה קשה מאוד. אני עובד בשביל זה".